|
||||
|
||||
מהצד: אני מדי פעם תוהה למה, בעצם, מתכוונים כשאומרים בהקשר הזה של המינימרקטים וכו', "חווית קנייה"? הרי סופר או מכולת זה לא "תולעת ספרים", אלה מקומות שהולכים אליהם לקנות תפוחי אדמה וזיתים ולהסביר לילדודס שהאריזות של הממתקים הן יפות ומגרות, אבל ממתקים זה מיותר, אז מה כבר יכולה להיות שם החוויה? |
|
||||
|
||||
טוב, עם הילדודס גם "תולעת ספרים" זה כבר לא מה שהיה פעם. מבחר ירקות ופירות, סידור מוצלח, טריות, בשרים וגבינות טריים אם יש (או אין), לכלוך/נקיון, וכו'. והעיקר אם מצליחים לכלול את כל המוצרים שאתה צריך במקום אחד, גם ירקות ופירות, גם סלטים וממרחים, שמנים, אגוזים, בשר למיניו וכו'. כל הדברים האלה והיעדרם יוצרים חווית קנייה שהיא מאד שונה בין מכולות ומינימרקטים שונים. באםפם למשל, עם כל הכבוד לפתיחותו, חווית הקנייה היא מאד לכיוון ג'אנק פוד. ומהצד השני, אם תבקר פעם בסופרמרקט אמריקאי גדול (Whole Foods בתור דוגמה), מיד תבחין בהבדל בין חווית הקנייה בו לשופרסל השכונתי שלך. |
|
||||
|
||||
החוויה היא לא צרכנית אלא אישית - היושבות בקופה מוכרות לנו, מזהות את הילדים1, מתמצאות ברכילות השכונתית (איפה תיכף מתחילים לשפץ, למשל..), אפשר לפתח אתן שיחת חולין קצרצרה, העסק משפחתי ורב שנים, וכולי. כל מה שנותן הרגשה נעימה ושכונתית. גם באמפ"ם יש עובדים חביבים לפעמים, אלא שהתחלופה שלהם גבוהה יחסית ובאה בקבוצות. 1 מה שחשוב מאוד כשהילדים שתיכף מתחילים להיות עצמאים ולצאת לקנות לעצמם ארטיק-מסטיק. העובדה שיש פנים מוכרות וותיקות מאחורי הדלפק בחנות (לא רק המינימרקט) עוזרת מאוד לתחושת הביטחון בסביבה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |