בתשובה לתשע נשמות, 20/07/14 2:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כינוי עובדות כ"הבלים" לא משנה את ובכן, היותן עובדות: איסור מעבר אנשים מעזה לגדה, "נוהל משפחות חצויות" (לקרוא לכך "ביקורי תיירות" זו ציניות מרושעת או אי הכרת המציאות בשטח): אם באמת אתה רוצה ללמוד ולא רק להפריח סיסמאות, מעבר בין רצועת עזה לגדה המערבית ההגבלות שמטילה ישראל על מעבר לרצועת עזה וממנה מפרידות בין בני משפחה וכופות על בני זוג שאחד מהם מרצועת עזה והשני מהגדה המערבית או מישראל חיים הכפופים לשורה של הגבלות בירוקרטיות, ללא כל אפשרות לנהל שגרה סבירה. עשרות אלפי אנשים נאלצים להתמודד עם מציאות בלתי אפשרית, שבה המדינה חודרת להיבטים האינטימיים ביותר של חייהם באמצעות שורה של נהלים הקובעים קריטריונים נוקשים שכמעט שלא ניתן לעמוד בהם. החלטת ממשלה שאושרה בשנת 2008 סותמת לחלוטין את הגולל על איחוד משפחות של תושבי רצועת עזה עם בני זוגם בישראל, ובכך כופה על בני הזוג לגור ברצועה או לחיות בנפרד. חייהם של אלה הבוחרים לחיות יחדיו ברצועה מוסדרים באמצעות "נוהל משפחות חצויות", המאפשר לבן הזוג הישראלי לשהות עם בן הזוג ברצועה לצורך ביקור או מגורים, בכפוף לחידוש אישור השהייה ברצועה מדי חצי שנה. רוב מקבלי האישורים במסגרת זו הן נשים. נשים אלה יכולות, אמנם, לצאת מהרצועה כרצונן, אולם כדי לשוב לרצועה עליהן להגיש בקשה בעודן שוהות בישראל. תהליך אישור הבקשה עשוי להימשך שבועות רבים, ובתקופות של מתיחות ביטחונית ברצועה אף יותר. לאלה מהן שלא הצליחו לעדכן את כתובתן נשקפת סכנה מתמדת של גירוש מביתן תוך ניתוקן מילדיהן. פגיעתם של הנהלים המחמירים בנשים גרושות חמורה במיוחד, שכן חזרה לבית משפחת המוצא גוזרת עליהן ניתוק מילדיהן, שהחזקה עליהם מוענקת לבן הזוג לשעבר, בהתאם לחוקי האסלאם. הקלות שבה מי שרוצה לעבור לגור ברצועה יכול לעשות זאת ולעומת זאת במעבר לגדה מקשים ומפרידים ילדים ונשים (אלו מאלו ומהבעלים) לעיתים לחודשים רבים, מעוררת חשד שהשיקול הוא דמוגרפי פסול ולא בטחוני. מדוע לא יאפשרו, בכפוף לבדיקות ביטחון פרטניות, מעבר חופשי לבני הזוג וילדיהם? זו רק דוגמא אחת לעובדה שאנו שולטים בחיי העזתים ובחיי המשפחה שלהם. לגבי הדיג, צמצום מספר הדייגים ברצועה מ-10,000 (בשנת 2000) ל-4,000 (ב-2010),בשל הגבלת טווח הדיג ל3-6 מייל ימיים וכן בשל צמצום הדגה בשטח המוגבל שהכפיל את מחיר הדגים בשווקים וחייב אותם לקנות דגים מהמצרים (שזו מציאות אבסורדית), פגיעה בפרנסתן של משפחות רבות, ולקינוח, התעללות פשוטה (להכריח דייגים לשחות בעירום אל היבשה) וגזל - החרמה / גניבה של סירות דיג, שמחייבים אותם לשלם 500 שקלים בתמורה להשבתן ולעיתים פשוט לא מחזירים אותן, על כך תוכל לקרוא בקישור השלישי בתגובה תגובה 635699 אנחנו הופכים את חייהם לגיהנום ועזה עדיין כבושה, לפחות בכל הקשור לחיי היומיום שלהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רצועת עזה ''כבושה'' ע''י ישראל בדיוק כפי שהותיקן ''כבוש'' ע''י איטליה, כפי שאלסקה ''כבושה'' בידי קנדה, וכפי שהר הצופים היה ''כבוש'' ע''י הממלכה ההאשמית של עבר הירדן המזרחי של א''י, עד לשחרור ירושלים. בקיצור, אתה מקשקש שטויות. רצועת עזה היא מובלעת, לא שטח כבוש (ותקוותי שמצב זה ישתנה בימים הקרובים ובמיעוט נפגעים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועיקר שכחתי: וכפי שקלינינגרד "כבושה" ע"י ליטא | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזה היא מדינת אויב לכל דבר וענין. לא פחות מסוריה או כל מדינת אויב אחרת שאתה יכול להעלות בדעתך. אני לא רואה את עצמי מחויב לדאוג לחיי המשפחה הסדירים של תושבי מדינת אויב - לא יותר משאני דואג לכך שתושבי סוריה שיש להם קרובי משפחה כאן יבצעו איחוד משפחות כאן או שם. אני לא צריך לבדוק תושבי אויב באופן פרטני, אני לא חייב להם דבר וחצי דבר. המדינה שלהם בחרה להיות מדינה שנלחמת בי, וזה חלק מהמחיר שהיא משלמת. אם הם רוצים לפגוש את קרובי משפחתם הם יכולים מצדי לצאת דרך מעבר רפיח ולפגוש אותם בירדן, לחיות איתם בכל מקום בעולם בו מישהו יקבל אותם - אני לא חייב להם יותר מאשר לתושב דמשק או חלב (אלה מהם שנשארו בחיים). לכן כל מה שמבחינתך הוא נוהל מקשה וחודרני מבחינתי הוא פעולה שהרבה לפנים משורת הדין. לגבי הדיג, קצת מצחיק אותי (מין צחוק של דמעות כזה) הרעיון להרחיב את התחום הימי שלהם שבוע לאחר שני נסיונות חדירה מן הים. גם העובדה שבשנות הדיג העליזות חלק מהדגים שנידוגו שם היו מין דגים גדולים כאלה מגומי שחור ממולאים במיטב התוצרת של סודאן, איראן ודומותיהן לא מעודדת אותי. אגב, השחיה בעירום שאתה מתאר מתוארת (אפילו בקישור ששלחת אותי אליו) כשחיה אל ספינות חיל הים, ולא אל היבשה. ודאי עלה בדעתך שיש לכך קשר כלשהו לעובדה שאנשי חמאס לא מעטים בעשרים השנים האחרונות הסתירו כל מיני דברים מתחת בגדיהם - כמו הדברים הנחמדים שיש בדגים מגומי שחור. עזה לא כבושה בכל הקשור לחיי היומיום שלהם. עזה נצורה (לא רק בידינו כמובן, גם בידי המצרים, אבל אותם אף אחד לא סופר). הם בגיהנום כי הם בחרו להלחם בנו ולהיות בגיהנום, במקום לחיות בשלוה יחסית שהיתה פותרת גם את הנקודות שהעלית. קח לדוגמה את הימים האחרונים: במשך שבוע לפני היציאה למבצע ישראל שיחקה איתם משחק "תחזיקו אותי" והם התעקשו להמשיך לירות. אחרי כמה ימים של לחימה ישראל הסכימה להפסקת האש שהמצרים הציעו. הם העדיפו להמשיך להלחם. במשך שבוע ישראל שידרה בכל דרך אפשרית שהיא מעונינת להמנע מכניסה קרקעית. החמאס התעקש לגרור אותה פנימה בכוח. בכל צומת שבה הוא היה יכול לנסות למתן את הלהבות ולצמצם את הלחימה הוא העדיף להגביר. אפשר להביא עוד אלף דוגמאות כאלה אחורה (מי בכלל זוכר שהמצור התחיל כי החמאס סירב לקיים את ההסכמים שהיו עם הרשות בעת ההתנתקות לגבי אופי הבדיקות במעברים?) אבל העקרון ברור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעזה יש אויבים. החמאס הוא אויב. עזה היא אכן נצורה (וכן זה בהחלט בגלל בחירות מטומטמות של העזתים וההנהגה המג׳נונית והפושעת שלהם). אבל עזה היא לא מדינה בשום פירוש סביר של המושג. להגיד שעזה היא מדינה כי זה נוח לנו ב-״Hasbara״ זה אולי נחמד כשמתראיינים ב-Fox News, אבל זה לא רציני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזה היא שטח אוטונומי שיש בו גורם שליט יחיד שמקיים בו צבא עצמאי ומנהל מדיניות חוץ ובטחון עצמאית. זה מה שמגדיר מדינה. העובדה שהיא לא מוכרזת או מוכרת ככזו לא משנה את העובדה שהיא מדינה באופן מעשי. אם אתה לא רוצה לקרוא לה מדינה קרא לה מצדי ''ישות בעלת מאפיינים מדינתיים''. זה לא משנה כלום. עזה היא היום יותר בגדר מדינה מאשר סוריה, למשל, ובוודאי הרבה יותר מאשר הרשות הפלסטינית - גם אם זו תפנה מחר לאו''ם ותקבל ממנו הכרה כמדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לא שאלה רטורית) באיזה מובן עזה היום היא יותר מדינה מסוריה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזה היא טריטוריה שיש בה ממשל אחד שמחזיק במונופול כמעט מלא על הכוח הצבאי ויש לו היכולת לקבוע את מה שיתבצע בכל רחבי (או צָרֵי) הרצועה. סוריה היא היום אוסף של מובלעות, בחלקן יש שלטון כלשהו אבל לאו דווקא של אותו גורם, בחלקן אין שלטון משום סוג, אין מונופול לאף אחד על הכוח, אין יכולת לקבוע חוקים כלשהם שיחולו בכל רחבי סוריה - זו לא מדינה, אולי אוסף של תתי-מדינות וכמה איזורים אנרכיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגזמת, אפילו הס לא תטען שלצה"ל יש את "היכולת לקבוע את מה שיתבצע בכל רחבי (או צָרֵי) הרצועה". בכל זאת, יש כמה דברים שהוא לא יכול לקבוע (עדיין?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שפספסת את כוונת המשורר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי הפספוס הוא שלך. (ציניות. לא בטוח, שכן איני האלמוני ההוא.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(גם אני לא הייתי בטוח, לכן כתבתי שנדמה לי. זה נשמע כמו ציניות, בהנחה שהמחבר תופס את המציאות כמו שאני תופס אותה, אבל לאחרונה הפרמטרים האלה נעשו הרבה יותר מטושטשים כאן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוונתי לסרקזם. אולי זה קצת מתוחכם מידי לאייל החדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר כל כך אחרי שנות כיבוש והחרבה, יש לנו אחריות לא מועטה למה שקורה שם. וכשהכיבוש נמשך גם כעת, אחריותנו עדיין בתוקף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם יותר מצחיקים מארץ נהדרת,עכשיו זה כבר "כיבוש והחרבה"?! חצי עולם היה רוצה להיות במקומם של הפלסטינים בזמן שאנחנו שולטים עליהם,כולל אחוזים לא מבוטלים בעולם המערבי,החרבה אעלק.. דא"ג עם אחריות באה עם סמכות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להזכירך, כבר תשע שנים אנחנו לא שם, ואם הם לא היו מתעקשים לגרור אותנו פנימה פעם אחר פעם לא היינו מחריבים דבר וחצי דבר. למרבה הצער, במקום לבלות את תשע השנים האלה בבניה הם בילו אותן במאמצים גדולים לגרור אותנו לסיבובי החרבה נוספים. אני לא חש שום אחריות כלפי מי שבתמורה לזה שניסיתי לעזוב אותו לנפשו, מתעקש לאלץ אותי לחזור פנימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שלא עזבת אותו לנפשו. מיררת וצימצמת את נפשו ואת חרותו, גם לאחר שפינית את ההתנחלויות. לו באמת עזבת, לא היתה לך אחריות. כיוון שעדיין אתה שולט בחייהם ובפרנסתם ובחופש שלהם, יש לך אחריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. לאחר שפיניתי כל זכר לנוכחותי, נשארתי בהסכמים עם הרשות שהיו אמורים לצמצם למינימום את המעורבות שלי במתרחש שם ולאפשר חיים סבירים עד כמה שאפשר. ואז החליף את הרשות שלטון אחר, שמבחינתו ההסכמים שנחתמו עמי הם בגידה, שזורק את יריביו הפוליטיים מבנינים גבוהים - ושעל דגלו חרוטה זריקתי-שלי. השלטון הזה לא עשה מעולם את המאמץ הקטן ביותר לשפר את החיים של בני עמו ולפתח אותם; את כל האנרגיות שלו הוא השקיע וממשיך להשקיע במירור חיי. העובדה שאני ממרר את חיי התושבים ברצועה היא התוצאה של העובדות האלה ולא הסיבה להן. אני באמת עזבתי. הם גררו וממשיכים לגרור אותי בחזרה. כבר כתבתי כאן לגבי הסיבוב הנוכחי: היו לחמאס שלל הזדמנויות להקטין את הלהבות, לעצור את ההסלמה, למנוע את מה שמתרחש עכשיו. בכל הזדמנות כזו הוא בחר להסלים. זו רק הדוגמה האחרונה אבל היו אינסוף דוגמאות קודמות. כל נוהל שיועד להקל עליהם באיזשהו אופן נוצל בשלב כזה או אחר כדי לנסות לפגוע בנו. מעברי סחורות הופגזו, בוצעו בהם פיגועים או ניסו להחדיר דרכם אמל"ח ומפגעים. חולים שקיבלו אישור לקבל טיפול רפואי בישראל (עוד שיטה אכזרית שלנו למרר את חייהם) ניסו להעביר חגורות נפץ כדי לפוצץ את הרופאים שהיו אמורים לטפל בהם. עוד לפני שהתחיל בכלל סבב האלימות הזה החמאס חתם על הסכם להקמת ממשלת אחדות עם הפת"ח, ממשלה שזכתה להכרת העולם כולו; במאמץ מדיני לא גדול הם היו יכולים לאלץ גם את ישראל לנהל איתם משא ומתן ולהכיר בהם בפועל. אבל בהזדמנות הראשונה, כמו במשל ההוא על העקרב שעוקץ את מי שמעביר אותו בנחל, הם חזרו לאופיים האמיתי - ארגון שעילת קיומו היא הלחימה, ושמבחינתו השלטון הוא לא דרך לשפר את חייהם של בני עמו אלא פלטפורמה לניהול מאבק מזויין חריף יותר. אין לי שום אחריות לזה. אגב, גם השליטה-כביכול שלי היא מוגבלת - אני חוזר ומזכיר בפעם המאה שהגבול עם ישראל הוא לא הגבול היחיד של הרצועה, המצרים "שולטים בפרנסתם ובחופש שלהם" לא פחות ממני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.8 מליון תושבים בעזה ולא יעלה על הדעת שיש להם אחריות על מה שקורה להם. הם אוטומטים שרק מגיבים למה שעושה היאהוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני קורא בין השורות אתה רומז שהערבים משוייכים למין "בני האדם"? כמו האנגלים והצרפתים? אני חושש שהאחריות גדולה מידי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעזה כרגע 1.8 מליון תושבים. יש בין 1.2 ל- 1.5 מליון תושבים, מספר מדוייק לא ידוע. אילו התאפשר לעזתים להגר יתכן שהייתה משם הגירה גדולה. למרות הרטוריקה. רוב האנשים בעולם שיכולים להגר מהגרים ממקום שאין בו פרנסה ושהעתיד בו מעורפל לארצות שמספקות פרנסה והעתיד בו טוב . בגדה יש הגירה גדולה החוצה, לכן יש לשער שכך היו נוהגים העזתים לו איפשרו להם להגר. היום החמאס מונע כמעט לגמרי את ההגירה החוצה. לא ברורה עמדת מצריים וירדן בנושא (ירדן קולטת הגירה מהגדה). חסימת הגירה מצד החמאס לא תחזיק מעמד, אין דרך לחסום הגירה לאורך זמן, אם תימצא ארץ שתהיה מוכנה לקבל מהגרים פלשתינים הם ימצאו דרך להגיע לשם. כנ"ל לגבי ילודה. ההיסטוריה מראה שמקום בו הפרנסה מידרדרת יש ירידה בילודה הטבעית אפילו אם יש אידאולוגיה של ילודה. לכן לפיכך אני אופטימי מהמצב: אם החמאס לא יפסיק את השטויות שלו נגדנו הוא ימצא את עצמו תוך כמה עשרות שנים עם פחות ופחות תושבים. לתושבים ימאס לגור שם והם יהגרו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי כל כוונה להצדיק את פעילויות החמאס. האחריות שלנו היא על המעשים שישראל עושה בשמנו. כולל פגיעה לא מידתית בבלתי מעורבים, שזה ניסוח מכובס להריגתם בכמות סיטונאית. (כן, למרות ההצדקות הידועות והנכונות של מציאת מחסה בין אזרחים). לגבי הסיוע ההומני, באמת יפה מצדנו לאחר שסגרנו 13 מוסדות רפואיים, פגענו ב-4 בתי חולים וב-6 מרפאות וב-4 אמבולנסים ופצענו 20 אנשי צוות רפואי והמטנו הרס על מערכת הרפואה בעזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז יצא לך בלי כוונה.דמגוגיה לא יכולה לעזור לך פה. כמה זה כן מידתי?! ולפי מה אתה קובע את זה? מידתי זה קרתגו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה כרגיל היא מהי פגיעה לא מידתית, ואיך אתה ואני, שהמידע שלנו על המתרחש חלקי מאד מאד, יכולים לשפוט את זה. לגבי מערכת הרפואה בעזה, עם כל הכבוד, 13 מרפאות שנסגרו וארבעה אמבולנסים וכיו"ב זה שבריר ממערכת הרפואה בעזה. אתה מדבר על מערכת שמשרתת קרוב לשני מיליון איש. למעשה, יחסית לעוצמת הלחימה שם נראה לי שאלה מספרים מצומצמים מאד. בין מאות בתים לפחות שנהרסו כליל ואלפים שניזוקו קשה, "חלונות ודלתות ניזוקו" זה מצב יחסית מצוין - שמראה, אגב, שלא היתה פגיעה ישירה במקום. חלונות ודלתות ניזוקים כשמשהו מתפוצץ אי שם בסביבה. כשפוגעים בבנין עצמו הנזק הוא לגמרי אחר. אספר לך סיפור קטן: בחומת מגן השתתפתי בכיבוש טול כרם. הטנקים שלנו נסעו על הכבישים, וטנקים שמצוידים בזחלי פלדה ללא כריות גומי נוטים להחליק על כבישים. אחד הטנקים החליק - ולרוע המזל זה קרה בדיוק ליד בנין הסהר האדום. הטנק פגע בחלק האחורי של אמבולנס שהיה האחרון בשורה של אמבולנסים. אתה יכול לנחש את התוצאה - כמה וכמה אמבולנסים יצאו מכלל פעולה. לא היתה כאן שום כוונת זדון, אבל ארוע מהסוג הזה היה יכול למלא עוד שורה מכובדת בדו"חות מהסוג שאתה מקשר אליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוסיף את הסיפור שלי - אבנים שהשבאב ממחנה בלטה זרקו עלינו פגעו באמבולנס שנסע ברחוב. נחש מה הידיעה שהופיעה למחרת בעיתון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנשים שהכי פוגעים בחרות של הפלסטינאים בעזה, בחרות שלהם ושהכי ממררים את חייהם, הם פלסטינאים חמושים בעזה. הוצאות להורג על רקע פוליטי, שלטון דיקטטורי של רעולי פנים, טרור כנגד האוכלוסיה המקומית, חוקי דת פרימיטיביים, רדיפה על רקע נטיה מינית וגניבת משאבי האוכלוסיה לטובת ארגון החמאס. אכן הדבר הכי מוסרי שצריך לעשות זה לשחרר את תושבי עזה, אבל לא מישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוויכוח שלך איתו חסר תועלת. מבחינתו אנחנו אשמים בכל הצרות שהפלשתינים הביאו על עצמם, סוג של שנאה עצמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים שזה משנאה עצמית. די ליחס מניעים מרושעים ו/או פתטיים למי שלא מסכים איתך או רואה את העולם בצורה שונה ממך. זה מה שקוראים לו בספרות המקצועית פסיכולוגיה בשניקל. הוא (לדעתי) טועה, אבל אתה עושה לעצמך חיים קלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי "סוג של שנאה עצמית" כי לא רציתי לחפש הגדרות מדוייקות (הגדרות מדוייקות לא מועילות במקרה זה). מהבחינה הפרקטית לא חשובה ההגדרה לגבי המניעים שלו. מה שחשוב הוא שכל נסיון לשכנע אותו הוא ביזבוז זמן, הוא לא ישתכנע כי הדבקות שלו בדעותיו היא דבקות פנאטית. (אם המונח שנאה עצמית לא מדוייק לדעתך תחליף אותו במונח דיסוננס קוגניטיבי, כלומר סוג של רמאות עצמית. אבל שוב: ההגדרות המדוייקות לא חשובות, הוא לעולם לא יודה בטעותו, כל נסיון שלך לשכנע אותו יפול על אוזניים ערלות.) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |