|
||||
|
||||
אז זהו, שאצל מר מילשטיין הוא קיים כמחשבה, או נקודת התייחסות שהרי הרגע כתבת עליו. כמובן שאין דין פרודו זה כפרודו בגינס ממשי, כמו שאין דין אלוהים כמושג שאנחנו יכולים לדבר עליו (כמו המשולשים בעלי ארבע צלעות אצל אא''א) כדין אלוהים פרסונלי ומתערב. |
|
||||
|
||||
אני סבור שקיום אלוהים כמושג אינו פחות ממשי ואינו פחות מתערב מאשר האלוהים הפרסונלי והמתערב. ולענין האלוהים הפרסונלי והמתערב, אמרו חז''ל וחזר עליהם הרמב''ם שדברה תורה בלשון בני אדם. |
|
||||
|
||||
בכנס פנטסי קון היום שמעתי הרצאה מעניינת מאוד של אילן שמעוני , שדיווח למאדינים על קיומה של קבוצה של למעלה מ-20 איש שמחזיקים באמונה הטולקינאית. דהיינו הם מאמינים באמונה שלמה ( והמרצה שם על כך דגש כדי שלא נחשוב שזאת בדיחה) שכל המסופר ב"שר הטבעות " של טולקין הוא אמת לאמיתה . והוולאר והאלפים והגמדים וסאורון כולם חיו והתקיימו בעבר הרחוק או ביקום מקביל כלשהוא. מר שמעוני הסביר את מקור האמונה בתחושת האמיתות שהוא חש בכל פעם שהוא קורא את "שר הטבעות" תחושה שאין לו כאשר הוא קורא ספרים של בדיון גמור. לדבריו האמונה הטולקינאית אינה מסיונרית ואין לה מצוות יש בה רק חגים לרגל אירועים חשובים שונים המתוארים ב"שר הטבעות". כאשר נשאל מה דעתו על הסרט "שר הטבעות " השווה את הסרט הזה לסרט "עשרת הדיברות" עם צ'רלטון הסטון וכמוהו עיוות לחלוטין את המקור המקודש ואין לראות בו יותר מפירוש . כמובן שכמו שיש ויכוחים שונים לגבי דיוק התרגומים מהתנ"ך , גם לטולקינאים יש ויכוחים לגבי תרגום "שר הטבעות" לעברית .יש בינהם ויכוחים סוערים איזה משני התרגומים השונים לעברית אכן מוסר בצורה מדוייקת יותר את כוונתו של טולקיין וכו'. כאשר יצאתי מההרצאה הזאת חשבתי שמן עהסתם שזה מה שקרה עם חלקים מסויימים מהתנ"ך. ישב לו מישהו וכתב לו יצירה בדיונית ,נניח על רות . ואנשים שקראו אותה והשתכנעו כל כך מ"האמיתות " שבה עד שהחליטו שהכל אמת לאמיתה. |
|
||||
|
||||
ראוי לציין שמר שמעוני הפתיע אותי לטובה בהרצאת אמונותיו. הוא לא עשה את הרושם של הטיפוס המתלהם שנתפס לאמונה כלשהיא, ותוקף את כל מי שמעז להטיל בהם ספק אלא הרצה בשקט ובהיגיון רב את טענותיו. אכן מרגע שקיבלת את הנחות היסוד שלו היו רק פגמים מעטים במסקנות שהסיק מהם , כמובן צריך לקבל את טענות היסוד תחילה. ואם חושבים על כך האמונה של מר שמעוני ועמיתיו אינה נופלת מכל אמונה אחרת , אחרי הכל לכאורה מדוע זה מופרך יותר לחשוב שלפני אלפי שנים היתה כאן מלחמה בין כוחות הטוב והרע ב"ארץ התיכונה" מאשר שהנביא מוחמד היגיע על וס מעופף למזבלת ירושלים ועלה משם השמימה? או שמשה רבנו חצה לשנים את ים סוף. לשתי הטענות האחרונות יש לכאורה קונטקסט היסטורי ברור בניגוד לזה של הארץ התיכונה של טולקין. אבל לאמיתו של דבר הקונטקסט הזה אינו כה ברור והוא שנוי מאוד במחלוקת הן לגבי משה ( שיש המטילים ספק בעצם קיומו ) והן לגבי מוחמד ( כנ"ל עד כמה שהדבר ישמע מדהים). |
|
||||
|
||||
מזל שיש להם לטולקינאים את האינטואיציה הנאמנה לצידם! ידוע לך אם יש להם חברים בארץ? באייל? |
|
||||
|
||||
ויש להם גם חברים באייל. את הדיונים שלהם ניתן למצוא בפורום טולקיין של אורט ואת התפיסות שלהם ניתן למצוא כאן: לדבריהם היו מאמינים טולקינאים רבים בארה"ב , אולם שם העניין גווע בשנים האחרונות . לעומת זאת יש מאמינים טולקינאים רבים ופעילים ברוסיה דווקא. |
|
||||
|
||||
אתה מרגיש, אינטואטיבית, שעל אנשי פרודו יש ללגלג. אתה מוכן לאמץ אל ליבך אמירה פסודו-מדעית על היות האדם דומם ותו לא. שתי האמירות לא הוכחו מעולם (או: הוכחו מטעמי עצמם). אתה יכול להסתובב סביב עצמך סמנטית ולהמציא הגדרה חדשה שתהפוך אותך לצודק (זו שיטה די טובה) אבל כשתסיים את ההתפתלות זו עדיין תהיה אינטואיציה בלבד. |
|
||||
|
||||
התבלבלת. לא אני זה שטען שהאדם דומם והאבן חיה וכו'. שוב האניטואיציה הייתה לך לרועץ... |
|
||||
|
||||
תגובה 42441 |
|
||||
|
||||
מה שמוכיח שטולקין לא כתב פנטסיה ''אמתית'' אלא ריאליזם במסווה פנטסטי. |
|
||||
|
||||
אם את מתכוונת למה שאני חושב שאת מתכוונת, אז גם על טרי פראצ'ט טענו שהוא כותב ריאליזם פנטסטי. מה דעתך? |
|
||||
|
||||
הריאליזם של טולקין מתבטא בכך שהממלכות שהוא יוצר נתנו לי תחושה שהן מקבילות בתכלית למדינות הקיימות במציאות, עם הפוליטיקה, האינטריגות, והמבנה החברתי הזהה. נדמה לי שפרצ'ט המציא עולם דמיוני יותר מזה של טולקין, אף על פי שהוא משתמש בחומרים מציאותיים - אבל הוא יוצר משהו שאינו מצוי במציאות כפי שאנחנו מכירים אותה. |
|
||||
|
||||
פרצ'ט, למעשה, נוטה לעיתים להביא את האינטריגות של המנגנונים עליהם הוא מדבר לידי אבסורד, ולכן אפשר, אולי, לקרוא לו יוצר סטירה במסווה של פנטזיה, או סטירה פנטסטית. אבל לא פשוט עדיף לקרוא לכל אלה ריאליסטיים, במקום ריאליזם X-י? כלומר, פנטזיה ריאליסטית במקרה של טולקין, פנטזיה סאטירית במקרה של פרצ'ט, ומדע בדיוני ריאליסטי במקרה של פרנק הרברט? |
|
||||
|
||||
נכון. בתור סופר ומשורר אני יודע - ייתכן מאד, שבכל פעם, שאנו כותבים דבר-מה - אנו, בעצם, כמו "קולטים תשדורת" מיקום מקביל לשלנו, זדומה מאד או בכלל לא, ומעלים זאת על הכתב. ואולי, כאשר אנו עורכים את הסיפורים - מוסיפים פה, גורעים שם ועוד - אנחנו, בעצם, כמו "מתכווננים" למציאות החילופית, השונה - כמו בכיוון של קליטה ברדיו, או בטלוויזיה באמצעות אנטנה (יש עוד דבר כזה, אגב?). בהתחלה יש המון רעשים, אבל אז, אחרי שמכוונים היטב, ואם זה יום יפה ובלי אובך ועננים, אפשר לקלוט הכל במדויק. ומן הסתם יושב לו, במציאות אחרת, מישהו וכותב עלינו כאן, על הכותבים ב"אייל", במדינת ישראל של שנות מפנה-המילניום, אולי כולנו בעצם דמויות בסיפור, שנכתב לפני אלף שנה (מדע בדיוני?) או שייכתב בעוד אלפיים שנה מהיום (רומן הסטורי?)... מה אנחנו יודעים? Open Your Mind, Open Your thoughts... אולי כולנו "סימס".
|
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |