בתשובה לארז לנדוור, 17/07/14 13:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בקשר ל"בטווח הארוך הבעיה שלנו היא פצצת הכיבוש המתקתקת", רואיין ברשת ב' רופא מעזה והראיון היה שיח של חרשים. המראיין הישראלי שב והטיח ברופא את הטענות הישראליות המוכרות: "אתה לא חושב שהארגון הטרוריסטי היה צריך להשתמש בכסף לבנות בתים" "אתה מסכים להפצצות על חפים מפשע" והרופא עונה לו: "תראה, שני הבנים שנהרגו, היו שכנים שלי, הם שיחקו בכדור. אף אחד שם לא עושה שום דבר לא בסדר. אנחנו עכשיו במצב של מלחמה. חסרים לנו המון דברים פה. גם בבית החולים. תרופות, אוכל. יותר מ-40% לא עובדים. אתה יודע כמה זה קשה ככה? אי אפשר לצאת לשום מקום. זה כלא. אתה לא היית מחזיק לא עשר שנים, עשרה ימים." "אם היינו יכולים לצאת, לעבוד, היה אחרת." כשהעזתים חווים ביומיום את מצוקות הכיבוש, לא מפליא שהם תומכים במי שמנסה לפגוע בכובש שלהם. סוג של מעגל שאם היינו מקבלים את דרישות החמאס להפסקת האש תנאי החמאס להפסקת אש או דנים עליהם דרך מתווך מוסכם, אולי היה משתנה משהו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון: "ארבעת הילדים שנהרגו היו שכנים שלי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון: ארבעת השכנים שנהרגו היו הילדים שלי. זה הכל תירוצים וסיפורי סבתא. אף פעם לא היה להם טוב כי אף פעם הם לא ניסו לעשות לעצמם טוב. הם תמיד התאמצו לעשות לשני רע. ולכן גם אם ננסה לעשות להם טוב, הם ימשיכו לעשות לנו רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. יש כאן מליכוד: כל עוד קיים הקיבעון הישראלי, לא ישתנה המצב אבל הקיבעון הזה ישתנה רק במקרה של מצב אחר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |