מלאות והאחדה, והטרנצנדנטי 63548
את הגישה המונוטאיסטית עלינו להבין כנגד הרקע הפגני של ריבוי ישויות אטומיסטיות מנותקות זו מזו בעולם/מרחב שהינו בבחינת כלי קיבול ריק (אטומיזם אפיסטמולוגי).

המונוטאיזם הינו תפנית כבירה בהתפתחות הרוח - גישה מאחדת עטירת-ריבוי תוך הפשטה. שכן ניתן ליצור גם הפשטות והאחדות דלות תוכן וטריביאליות, בהם קורס ריבוי אלמנטים ליסוד יחיד, אך שהינו ריק באינפורמטיביות.
למשל - "הכל מים" או "הכל-אש", על פי פילוסופים פרה-סוקרטיים.

ואילו המונוטאיזם חדור בתחושת הריבוי, בעולם של נוכחות אל חי, תוך אחדות טרנצנדנטית של הממשות המלאה הזאת.

ניתן, בהקשר זה לדבר על מונוטאיזם אפיסטמולוגי, כלומר אופן ההכרה המונוטאיסטי:

בעניין תפנית מאחדת/טרנצנדנטית זאת ראה הקישור הבא:

Monotheism, Paganism, pre-scientific thought and mature science

http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=468&rep=20...

וכן:

Between science and religion: Deep structure generative level in scientific conceptualization (Including some perspectives over Prof. Leibovitz views)

http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=468&rep=20...

ובעניין תפיסת הזמן המונטאיסטית, הרוויה בתחושת מלאות ההוויה מול עריצות צחיחה וריקנות ההוייה:


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים