בתשובה לdd, 12/07/14 12:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה יכול לוותר הטון הפטרנליסטי? לא באמת, כנראה. - כדאי שתתייחס לדברים גופם במקום לעסוק כאילו במניעים שלי (התיזה שיצאה משרוולי, עאלק...) או באתיקה של הנוסח שהנפקתי ("אלתור חסר בושה"). לפני שאתה שולל - עובדתית - את דבריי כדאי היה שתבדוק אתה את העובדות. אז ככה: ערפאת נפטר מן העולם בנובמבר 2004, ההתנתקות הייתה בקיץ 2005. איך זה מסתדר עם הטענה בראשית דבריך? מי בדיוק כאן "ספקולטיבי", או "מאלתר"? ואגב, הטיעון שלי היה ממש לא פרסונאלי. אילו נמסרה הרצועה לידי הרשות, שאתה קיימה ממשלת ישראל דיאלוג רציף (אומנם לא פורה) ואתה קיימה תיאום בטחוני(פורה!) קרוב לוודאי שהמציאות הפוליטית הפנים פלסטינית הייתה שונה לחלוטין. אדרבא, תציג את הספקולציה שלך לגבי התוצאות של אי- ההתנתקות. ועוד משהו לגבי העמדה הבסיסית של ממשלת ישראל בראשות שרון לגבי אי שיתוף הפלסטינים בסיפור. להלן הסעיף הראשון בהודעת אגף התקשורת של ראש הממשלה דאז: "ישראל הגיעה למסקנה כי אין כיום שותף פלסטיני מולו ניתן להתקדם בתהליך שלום דו-צדדי. הקיפאון הגלום במצב הנוכחי הוא מזיק. כדי לצאת מקיפאון זה, על ישראל ליזום מהלך שלא יהיה מותנה בשיתוף פעולה פלסטיני." - אז עם "לא שותף" לא מדברים, לא נושאים ונותנים ולא שותפים. בקיצור, מה שניתן היה להיעשות לא נעשה סוף מעשה במחשבה תחילה. האסון לטעמך, ולטעם הימין הקיצוני, הוא במה שנעשה. לא אדוני היקר. הוא נעוץ במה שלא נעשה. ועוד הערה לגבי המקור ה"ימני" של ההתנתקות: עו"ד וייסגלס בריאיון ל"הארץ" טען שמטרת תכנית ההתנתקות היא סיכול של יוזמת ז'נבה. ככה זה כשימין מתחפש לשמאל, כדי לדפוק את השמאל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(היי, כשאתה ממשיך לכתוב ברצף, המשפט 'גולש' לשורה הבאה בלי בעיה. (גם אם יש משפטים שלמים בתוך הפיסקה). רק כאשר אתה רוצה לפתוח פסקה חדשה, תלחץ על האנטר וכך החלוקה לפסקאות תראה אחידה. תודה וסליחה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מובן וברור. האם ניתן לרווח את השורות חוץ מזה (למשל של שורה וחצי בין השורות)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתן ללחוץ פעמיים על האנטר בין הפיסקאות ובכך ליצור רווח כפול (או כמה שאתה רוצה) ביניהן. לגבי ריווח שונה של שורות, לא ידוע לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי לרווח את השורות. יכול להיות שזה משפר במקצת. הדרך שלי לבדוק: ב־Firefox: כניסה לעריכת סגנון הדף: מקש עכבר ימני על איזור התגובה ובחירה ב־Inspect Element (חקירת אלמנט) מתוך התפריט. מופיע למטה פס שמתחלק לשני חלקים אופקיים. השמאלי (הצר מביניהם) הוא עורך הסגנון. יורדים למטה עד שמוצאים את body (לא אופטימלי, אבל פשוט לניסיונות), לוחצים על המילה body כדי להוסיף תכונה (שורה) חדשה בתוכו. התכונה היא line-height וערכים סבירים יכולים להיות כנראה בין 1 (ברירת המחדל) ל־2. יכול להיות שהערך של 1.5 יראה לך טוב יותר. צריכה להיות דרך דומה בכל דפדפן סביר. יש גם דרכים לשמור את הגדרות הסגנון האישיות שלכם, אבל זה כבר מסובך יותר. להסבר על line-height, ר' לדוגמה: http://webdesign.about.com/od/styleproperties/qt/css... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה מכנה ''הטון הפטרנליסטי'' נולד ביום שבו התוודעתי לדין וחשבון שמסר שלמה בן עמי אודות פסגת קיימפ דיויד. אותם הדברים שמסר הפרופסור והשר לשעבר, לא יודעים מן ההדיוטות ברחוב, אלא מאדם שהציבור הפקיד לא את גורלו בלבד אלא גם את גורל ילדיו בידיו. ויש שיאמרו את גורל האומה כאומה. והלא עד אז כמוני כאחד ההדיוטות המאמינים בתום כי מעט לפה מעט לשם, מסורים ענייני האומה בידי אנשים ראויים. דברים ממין אלה שמסר בן עמי, אינם נכנסים באוזן אחת ויוצאים מן האחרת, אלא יש בהם כדי לזעזע את אמות הסיפין. תוהה אני מיהו שלומי אמוני ישראל שאיננו נרעד ונתקף חרדה למקרא הדברים ההם. אז אם נשמעים לך הדברים פטרנליסטים, דע כי אין זה משום שאני מתיימר לדעת טוב ממך, אלא משום שאני מלא אימה מפניך. ומשכמותך. כי על פי רוב ידעתי לשוחח בנימוס ובענווה, אבל התועבה החיה וקיימת עדיין, של אוסלו, אינני מסוגל לשמוע. ותצלינה האזניים, ואולי הלשונות שמוסיפות לדבר ולדבר ולדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מתוך חיקוי של סבר לשוני שלי, פתחת בטענה כי ''הלוגיקה..היא תוצאה של הנחות יסוד ימניות'' וכדי לגבות את הגבבה לאחר שהצגתי לפניך שלמעשה הרעיון החד צדדי יוצא משורות השמאל, הסברת בלי להסמיק שאותם אנשי שמאל הם בעצם לא ממש אנשי שמאל, או שחדלו מלהיות שמאל (מן הסתם ברגע שהגו את החד הצדדיות). והעיקר שקבעת שהמדובר הוא ''בהנחת יסוד ימנית- לעילא''. ואז מקץ שבחשת בדברים וטענת שלו ''היה פורום החווה מעמידים עצמם בעמדת מוצא שמאלית..'' אז ''..קרוב לוודאי..'' מקץ שטענת לא את האולי אלא את הקרוב לוודאי, השיבות לי בלי להסמיק שאמנם ''כל שיקול דברים המבוסס על מה היה קורה אילו, הוא בהכרח ספקולטיבי..'' אבל בכל אלה לא די, שהרי בתגובתך לעיל מהפך כפול. כי בתחילה אתה כבר לא ספקולטיבי שהרי אתה מטיח כנגדי ''מי כאן הספקולטיבי'' ושתי שורות אחר כך ומבלי להסמיק, אתה שוב ספקולטיבי ויותר מכך אתה מזמין אותי להשמיע כנגד הספקולציה שלך, ספקולציה משלי. ואולם אין ולא הייתה לי כל כוונה לנהל איתך דיון במישור הספקולטיבי, שהרי דווקא רציתי להדגים איך עוברת לה חרפת אוסלו מן ''הפנטזיה'' אל ''הספקולציה'' אשר הם ולא במקרה, שני תחומים של הדמיון, והם אינם מעצם מהותם קשורים במציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולם, שהמדובר באילתור לא צריך אלא לשים לב לעובדה שמכל הספקולציות כולן, מכל העולמות האפשריים, בחרת להעלות אחת כזו שמובילה לתוצאה המבוקשת מבחינה אידיאולוגית, המתארת מצב של "תיאום פורה" ואת אבו מאזן בתור פארטנר, ועוד כזה שגם היה מונע את ירי הרקטות והגראדים. מכל העולמות האפשריים. ואולם שהמדובר באילתור לא צריך היה אלא לשים לב גם לעובדה שפשתה אופנה חדשה בקרב אושיות אוסלו לתאר את אוסלו בבחינה "אסטרטגית" ולא רק מילר שעושה זאת, אמנם בתחומי הספקולציה, אלא גם שמעון שלפתע פתאום מסביר לנו איך הוא "פילג" את הפלסטינים, בוז'י שנעשה בן ליל מומחה לענייני אסטרטגיה במזרח התיכון, ואפילו זהבה גלאון אינה טומנת את ידה בצלחת. מישהו שמע בעשרים שנות חרפה, איזה דיון "אסטרטגי" מפי נציגי אוסלו? וכל זאת לא בא לגנות את הדברים אלא רק להציג את האילתוריות. מה חסרי בושה הם בני האדם. לו לפחות היו מאלתרים לשם חשבון נפש, אלא שהם מאלתרים עבור קרדיט. בעיניי אלו הם אנשים עלובים, ואחת היא אם המדובר במפקד הסיירת, מפקד השב"כ או הנשיא. כל זה לא מעניין בכלל שהרי סופם של האנשים אשר סבורים בטעות כי בכוחם להערים על ייחוס הדברים ועל משמעותם- אנשי הבל מסוגם תמיד היו, תמיד יהיו. אין טעם לבזבז עליהם ולו יריקה. כל מה שמעניין הוא להישמר לבל יגיעו האנשים האלה אל השלטון. עד שייעשה חשבון נפש. השמאל - מסוכן לישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על תגובתך העניינית, ותודה שחסכת ממני יריקה. כנמנה על ''אנשי ההבל'' אני מבטיח לך לא להגיע לשלטון ולא להטריד את מנוחתך בהצגת עובדות. באמצע ההודעה הזאת יצאתי לחדר המדרגות בגלל אזעקה שהיא תוצאה ישירה של הסכם אוסלו, כפי שהבנתי מן הניתוח המפוקח שלך את מצבנו בעולם. זאת אפוא תגובה אחרונה שלי לדבריך. אני כבר אוליך את החרפה שלי וחרפת השמאל כולו למקום אחר, ברשותך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |