בתשובה להאייל האלמוני, 11/07/14 15:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אדרבא, אם מאה הרוגים בעזה ואיציק מדבר על ההתייחסות לערביי ישראל כאל איום דמוגרפי, קל וחומר. אבל אני הרי דיברתי על האילוסטרציה. אילוסטרציה למלמולי השווא שיהיו בפיותיכם ביום שלאחר חורבן. אינני מכיר יבבנות בדוד המלך, אני מניח אפוא שאתה מתכוון לדוד גרוסמן שהוא יבבן ידוע. יבבן ומוביל דרך ביבבנים שבסך הכל עושים את זה כל היום, כל יום, כבר שנים. ואין זה אלא ממין העניין שלייבב במוסריות יודע דוד, אבל תשובות אין לו. גם אחריות אין לו. לעצור את הרקטות אינך יודע וגם אינך מתכוון, אבל לייבב אתה יודע. ואתה גם מתכוון. הנה מצא לו איציק פיסה של תוכחה להתנחל בה, וסבור, שהיא תקנה לו נחלה במוסר. נציין לרגע שההתייחסות לערביי ישראל כאל איום דמוגרפי בעיקר מציינת את חוג אוסלו. הלא בכך אתם מנמקים את "שתי המדינות" שלכם? הלא צועקים שאולי ומרעיו כל היום על האיום הדמוגרפי? הלא כל היום ובכל יום אתם צועקים גוועלד מדינה אחת. המתנחלים. המתנחלים. אבל על החלאה של הסמול, כבר דובר, כל הארץ דיברה. מי שקנה לעצמו את שנאת הציבור, עכשיו הוא מתלונן, מי שהסית וזרע פירוד, עכשיו הוא מתלונן. הייאוש שלכם - הוא המקור לתקווה. שהכהניזם של השמאל מרגיש מוכה, זה סימן לתקווה עבור כולם. אבל על כל אלה כבר דובר. חשובה האילוסטרציה. הערב כשיעלו החכמים לדבר, יידע הציבור שאנשים אלה אשר עכשיו מדברים בעוז, יתאיידו ביום שאחרי, ולא יהיו שם לתת לו תשובות. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |