בתשובה לאריק, 10/07/14 22:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איכשהו "הרג חפים מפשע שבוחרים ליהרג" קצת מטשטש את הגבולות של המושג הזה. הדיונים על מוסר במלחמה עוסקים בגורלה של אוכלוסיה אזרחית שנקלעה לתוך קרב בין שני צדדים, והיא מנסה למצוא מחסה או להסתלק מאזורי הקרבות; אוכלוסיה כזו מוגנת ע"י האמנות הבינ"ל ואין לפגוע בה. אבל מה לגבי אוכלוסיה שמכניסה את עצמה ביודעין לשדה הקרב, ומסרבת להחלץ ממנו כשהדבר מוצע לה? אוכלוסיה שמתנדבת לשמש כמגן אנושי ללוחמים - האם היא באמת לא משתתפת בכך בלחימה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אומר שאני רוצה להכנס לנעליים של מקבלי ההחלטות. יכול להיות שאם הייתי במקומם הייתי מחליט אותו דבר. אבל אי אפשר לייפות את המציאות- בכל פעם שמחסלים מישהו ב''סיכול ממוקד'' קיים סיכון שיפגעו חפים מפשע. גם בירי הטילים המדוייקים מהמסוקים נפגעו עוברי אורח לא פעם, קל וחומר בהפצצות ממטוס. זה לא אותו דבר כמו נזק הקפי של לחימה. היעד בסיכול הממוקד הוא חיסול של אנשים שלא עוסקים בלחימה באותו רגע ונמצאים בלב אוכלוסיה אזרחית. יש מגבלות של צבא שנלחם מול גרילה. אי אפשר לעשות מה שהאמריקאים עשו בויאטנם. לאוכלוסיה האזרחית עומדת חזקת החפות. ושוב - אני לא טוען שהבחירות של מקבלי ההחלטות שגויות, רק שצריך לראות אותן כפי שהן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |