אין אלוהים[.] 63486
שלום אלי.

מאמרך כתוב היטב, כאשר חלקו על האתאיזם ביהדות מצא-חן בעיניי מאוד, אך חבל שעל האתאיזם עצמו לא הרחבת מעט יותר במבוא.
בקשר לאוהמרוס; למיטב ידיעתי, זה כתב פעם כי השמש, או כוכב אחר, היא אל אחד, ולכן לא היה אתאיסט מושלם.

בקשר לראסל; ראסל היה מקורב, כידוע, לויטגנשטיין, ואפשר בהחלט להגדירו כפוזיטביסט-לוגי, ואף אחד ממבשריו, דבר שנבע מהיותו לוגיקן ומתמטיקאי, אף טען כי כל משפט המכיל את המילה 'אלוהים', איננו יכול להיות בעל שום משמעות עבורני, כלומר כחסר משמעות הכרתית, וכך אף גם כל המטאפיזיקה -
לעומת זאת, פרה-המכונן של המטאפיזיקה כ"מדע" , עמנואל קאנט, היה אגוניסט, כאשר ביטל את כל שלושת ההוכחות לקיומה של אידיאה אלוהית, האונותולוגית->קוסמולוגית->תאולוגית, שמפתיע לדעת עד כמה הן דומות, מקריאה בכתבי הזרמים השונים בפילוסופיה שתמכו בכל-אחת מהן [ובשל כך החצים].
הביטול של ההוכחה היה ביטול מבחינת "אי אפשר לענות על שאלות אילו", [אך יוהן ג. פיכטה, פתר את בעיית ההתגלות הפילוסופית לפי קאנט, ובכך לא היה קאנטיאני מושלם, כיוון שקאנט השאיר אף את הבעיה הזו באותה ספקנות, בעוד שפיכטה הכריע לטובת מעין הסבר לקיומם גם של חוקי-טבע וגם של "מעשי ניסים"]
דבר שאחר-כך פוזיטיבסט בשם ספנסר קיבל, באומרו כי הדת תמיד תתקיים כיוון שהאדם תמיד יחפש אחר היישות או הכוחות שמעבר למדע.
[בכך הבין, למעשה, את תכלית הפוזיטביזם ביחס לקאנט- המדע בודק רק את התופעות, וראה משפטי הפוזיטביזם ביחס לפסוקים הסינתטיים -עובדתיים].
ספנסר היה שונה מעט, כאשר פוזיטביסטים אחרים פשוט ביטלו כל תוקף של שאלות המטאפיזיקה, והגדילו לעשות כשטענו כי ה"אבולוציה" של האדם היא תחילה הדת, אחר-כך המטאפיזיקה, ולבסוף פוזיטביזם.

לעומת זאת, בעקבות ריבוי הטיפוסים של מה שהוגדר ברוסיה של המאה ה-‏19 כניהליסט [כלומר מטארילאסט-פוזיטביסט, וראה "שדים" של פ' דוסטייבסקי], ועם תפוצת המדע ותגליותיו בעולם, נוצר מצב של צעירים רבים, אשר נושאים בתוכם יסודות של דת חדשה, אתאיסטית, המבוססת על חוקיות העולם, מה שהיה בעצם הפיכת האלים הפוליתאיסטיים, לחוקי מדע.

המשפט בסוף המאמר הצחיק אותי מאוד.

בהערכה,

נ. ראוך

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים