|
...אני לא יכולה לקבל את ההקבלה שכל דת היא אויב. כשישוע אמר "אהבו זה את זה" (אבל בארמית) הוא לא התכוון לפרשנות שנתנו לאמירה הזו הצלבנים. הוא לא הפך את שולחנותיהם של הפרושים (שאת דרכם ממשיכה בגאון היהדות האורתודכסית, ובאותה מידה של הצדקה מוסרית והצלחה) כדי ליצור את Enron.
אבל אם ניקח את religion במובן "דת", ו"דת" במובן "חוק" – וכל אלה נראים לי כתשתית לחיים בקבוצות (ונורא משעמם כשכל אדם חי לבדו).
השאלה ה*באמת* מעניינת היא אילו דתות מאפשרות גם לכל יתר הקבוצות לחיות ואילו – לא. כאשר דת מגדירה עצמה כשלטת על כל האנשים, גם אלה שלא שייכים אליה, היא בעייתית-משהו. הייתי מצפה לראות תשובות שעסוקות יותר בבניית עולם תקין מאשר בהריסת המתנגדים לארכיטקטורה שבחרנו בה.
|
|