|
||||
|
||||
לא נורו עשרות אלפי פגזי טנק. פגזי טנק הם תחמושת יקרה וקטלנית, שיורים אותה למטרה מוגדרת - לא כדי "להשיב אש" לאנשהו אלא כדי לפגוע במשהו ספציפי שניתן לראות אותו בעיניים, ומשתמשים בה במשורה. רק להמחשה: אני הייתי תותחן טנק בסדיר ובמשך קרוב לעשרים שנה במילואים, כולל שירות בלבנון, השתתפות במבצע חומת מגן ועוד, ולאורך כל התקופה הזו יריתי כמאתיים פגזים - כולם כולל כולם באימונים. המחשה נוספת: כששירתתי בלבנון בסדיר, התרגולת של צה"ל היתה שבמקרה של זיהוי ודאי של חוליית חיזבאללה צועדת לה בשטח פתוח, ללא מעורבים נוספים, יש לירות עליה בסה"כ ארבעה פגזים. סה טו. בקיצור, לאור זאת נראה לי שהסכוי שנורו עשרות אלפי פגזי טנק הוא אפסי. |
|
||||
|
||||
מעניין לדעת. אז כנראה שהטנק כבר לא מהווה חלק משמעותי מהלוחמה (או שהוא מהווה חלק כזה תודות לשריון ולא לתותח, שגם זה מעורר מחשבות על תפקידו בשדה הקרה המודרני, או לפחות בקרבות בהם הוא נוטל חלק בארצנו). מן הסתם חלק מתפקידו עבר אם כן לחימוש מונחה מדויק על סוגיו. |
|
||||
|
||||
אני מסכים, אם כי במגבלות מסוימות; בלחימה נגד החיזבאללה, למשל, אני מאמין שלטנקים היה תפקיד רחב יותר - יש להם יכולת לירות במהירות ובדיוק רב לנקודה בה נצפית חוליה במרחק 4-5 ק"מ, ומבחינת חי"ר שהטנק מלווה אותו אין ליכולת הזו תחליף טוב. בעזה זה הרבה פחות רלבנטי בגלל הצפיפות ובגלל תוואי השטח המישורי. בסך הכל, לטנקים קרה דבר שקרה למערכות אחרות בשדה הקרב: הם הפכו לאויב העיקרי של עצמם. הנשק הטוב ביותר נגד טנקים הוא (או לפחות היה במשך שנים רבות) טנק אחר. כתוצאה מכך טנקים בנויים כדי להקשות על טנקים אחרים להשמיד אותם. המיגון העיקרי של טנקים - השריון הכבד - יעיל במיוחד נגד פגזים חודרי-שריון, שהגורם היחיד שיורה אותם הוא טנקים. בזירה שבה אין טנקי אויב הסוג הזה של מיגון הוא פחות נחוץ; מערכת קטנה וקלה יותר ומסורבלת פחות היתה עשויה לפעול לא פחות טוב - אבל מה שיש הוא המערכת הכבדה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |