בתשובה להאייל האלמוני, 07/07/14 16:15
וְאִידָךְ - זִיל גְמוֹר 634759
הפונז • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 7/7/2014, 18:02
לו באמת היית רוצה ברצינות להשכיל אותנו, היית שולח לנו לינק ספציפי לכתבה מסוימת, ולא שולח אותנו 'לקרוא את הבלוג של...' שכולל מאות כתבות משש השנים האחרונות. בשלב הבא תשלח אותנו 'לקרוא בויקיפדיה' כדי להרחיב את דעתנו.

באשר למספרים שלך, אתה מביא עוד דוגמא לאמרה הידועה לפיה יש שלושה סוגים של שקרים, שקרים, שקרים גסים וסטטיסטיקה.
רוב רובם של האזרחים הפלסטינים ההרוגים - וודאי ילדים אם אתה רוצה - נהרגו בזמן מלחמה - עופרת יצוקה ועמוד ענן, כל אחד מהם מסר שבועות, וכמובן באינתיפאדה השנייה, רובם עד 2004.

זה כמובן אומר שבעשור האחרון, ברוב השנים, המספר של 140 ילדים הרוגים הוא מופרך.
באשר לתקופות המלחמה לעיל - בכדי לקבוע האם זו 'טעות' או לא, לא מספיק להשתמש בדמגוגיה, אלא צריך להביא נתונים שונים, ספציפיים, סטטיסטיים או השוואתיים, כדי לקבוע מהי טעות ומה איננה טעות. מספר הרוגים גרידא לא מראה על שום דבר כאן.

סתם דוגמה לשני מקרי קיצון - היפותטיים ולא קשורים למציאות אולי - לשתי תוצאות שונות למדידה כזו, עבור אותו מספר שציטטת:

דוגמא א. עשרת אלפים פצצות חכמות נורות למרכזי אוכלוסיה שמכילים אזרחים ולוחמים. כל פצצה כזו יכולה להרוג עשרים אנשים. מול פוטנציאל ההרג של מאתיים אלף אזרחים (הבה נאמר 'ילדים' מכאן והלאה כדי לקשר לציטוט שלך), מספר הנפגעים (הלא לוחמים כמובן) הוא כ-‏0.005, או חצי אחוז, או 1/200, מפוטנציאל ההרג של התחמושת שלך.

דוגמא ב. מאה מחבלים מתאבדים נושאי מאה מטעני נפץ מתפוצצים במרכזי אוכלוסיה שונים - אזרחיים וצבאיים. כל מתאבד כזה יכול להרוג עשרה-עשרים אנשים. פוטנציאל ההרג הכולל אם כך הוא אלף עד אלפיים אנשים. מולו, מספר הנפגעים שנספר בסוף הוא כאלף - שזה 50% מפוטנציאל ההרג של התחמושת.

ההנחה הסבירה ששני המפעילים של סוגי התחמושת שהזכרתי יודעים את עבודתם, ואף אחד מהם איננו חייל כל כך גרוע עד כדי כך שהוא מפספס 99% ממטרותיו.

המסקנה המתבקשת משתי הדוגמאות שונה מאד עבור שני המקרים:

במקרה ב' אין שום ספק שהרג הילדים לא נעשה בטעות. עם אחוזי הצלחה כל כך גבוהים, ברור שיש פה כוונת מכוון שמטרתו הרג ישיר של ילדים.
במקרה א', המסקנה המאד סבירה, לדעתי, היא שהרג הילדים מקורו בטעות. שכן לו היית מראש רוצה להרוג אותם, יכולת להרוג פי מאה מהם. הרבה יותר מזה, סקירה קצרה של סטטיסטיקות של לוחמה בשטח בנוי ברחבי העולם, תראה לך שבחלק ניכר‏1 מהמקרים, הרג (בלתי מכוון לשיטתי) של אזרחים שאינם מעורבים בלחימה מביא לתוצאות גרועות הרבה יותר.
מכאן אני למד שלא רק שבמקרה הזה (ההיפוטתי, אולי?) הצבא ההיפוטתי הנ"ל לא כיוון להרוג ילדים בכוונת מכוון, אלא שהשקיע מאמצים גדולים - לפעמים במחירים טקטיים, אסטרטגיים, או 'סתם' בחיי אדם - בכדי לא להרוג ילדים. מה שרק מחזק את השימוש במילה 'בטעות'.

עכשיו, אם השתכנענו מהדוגמאות ההיפוטתיות שהמספרים שהבאת לא אומרים ולא כלום על הטיעון שהעלית, נותר לדון עכשיו עד כמה הצבא לא "מתאמץ" כהגדרתך להרוג חפים מפשע.

מאד ייתכן שאני, אתה ואחרים, היינו שמחים אם היה מתאמץ אפילו הרבה יותר מהיום כדי לא להרוג חפים מפשע. וכל מה שאמרתי לא פוסל לרגע ביקורת ממוקדת ומגובה בנתונים כמותיים והשוואתיים על אותו מאמץ ופירותיו.

אבל כשמישהו מעלה טיעון כמו שלך מראש, בלי נימוקים והשוואות סבירות להנחת המבוקש שלו, ומניח שהטלת מספרים ממוצעים ביריב מספיקה לדיון רציונלי ורציני, אני בכלל לא בטוח מי כאן תמים או טיפש (ציטוט של חכמים ממני, לפחות בעיני עצמם).

‏1 לא כולם, איש הקש של 'הצבא *הכי* מוסרי בעולם' צריך היה מזמן להיעלם מהדיון הזה. אין לי שום רצון או יכולת להראות שצה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם, ואין לי גם שום סיבה לשאוף שיהיה כזה. את טיעוני 'העם הנבחר' אני משאיר לאחרים, ודווקא מי שאיננו מצדד בטיעונים כאלה, כדאי שלא יסתור את עצמו בשליפת איש הקש הזה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות