|
||||
|
||||
לא מדברת רק על הכתבים הצבאיים אלא גם, למשל, על העצרת ההמונית-ממלכתית (ודתית בעצם), שבמבט לאחור נראית פאתטית בהקשר זה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שלעצרת היתה חשיבות רבה להעצמת תחושתן של האמהות (והמשפחות) שהאירוע תרם רבות ל''אחדות'' בעם ובכך העניק להן סוג של נחמה ומציאת משמעות בטרגדיה שלהן, כך שמבחינתן לפחות העצרת לא היתה פאתטית אלא הקלה על אבלן ואולי גם על האבל של הציבור שהזדהה עמם במיוחד. |
|
||||
|
||||
השאלה היא מה יקרה בפעם הבאה שמישהו יבקש תמיכה על סמך מידע חלקי דומה. היו צריכים להזמין לעצרת את הסולן של אתניקס. |
|
||||
|
||||
אתניקס? מה פספסתי? ובפעם הבאה מן הסתם יקרה אותו הדבר. |
|
||||
|
||||
צועקים זאב ומחפשים נחמה. |
|
||||
|
||||
הפעם הבאה כבר כאן. נשאר רק למצוא את ההבדלים |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |