|
||||
|
||||
הזמן עובר והנה אנו נפגשים באמצע 2014. מה מדווחת ויקיפדיה בעניין התפתחות בצוע ההסכם ? ובכן ביצוע ההסכם הושלם. 1300 טונות של חומרים כימיים, כל אלה שהיו ברשימת אסד בתחילת התהליך הושמדו. אני חושב שזו אחת התוצאות הטובות של "האביב הערבי" עבורנו, מתוך עוד כמה שיש. לא מינכן ולא נעליים. זו התוצאה הטובה ביותר שאפשר היה לצפות לה, ועלתה בהרבה בטיבה אפילו על מה שאני צפיתי. כמה טומהוקים פה ושם על מטרות של הצבא הסורי, שאפשר מאד שגם אנו היינו חוטפים כמה ריקושטים מהתהליך שהיו גוררים, שבסופם לא היה משתנה שום דבר מהותי בודאי לא היו חלופה טובה יותר. |
|
||||
|
||||
הצמדתי את התגובה לתגובה שלי שבה הזמנתי את בר שיחי לחכות בסבלנות עד אמצע 2014 אבל בעצם מדובר בתשובה לו ל dd. |
|
||||
|
||||
יש משהו תמוה בדממה שהשתררה עם סיום מימוש ההסכם לפרוק הנשק הכימי בסוריה, ואני מתכוון לא רק לדממה ששוררת בדפי האייל אלא בתקשורת בכלל. הנושא הזה הוא ללא ספק מושא מאד חשוב. הנשק הכימי במדינת אויב קרובה הוא בלבול מוח לא קטן וכרוך לא רק באיום בלתי נעים אלא גם בסכומי עתק שיכולים עתה להיחסך. כשנחתם ההסכם לא היה שקט. היה ויכוח קולני בדבר הסיכוי שההסכם הזה יתממש, ורבים מצאו לנכון להביע את דעתם בנושא. כיון שגם לי הייתה דעה, עניין אותי לדעת אם אצדק או אטעה, ולכן מדי פעם חיפשת ברשת חדשות על ההתקדמות בנושא. במקרה יצא לי "לדגום" את הרשת שלשום והתברר לי שיום קודם לכן ב 23 ביוני התפרסמה ידיעה על סיום המבצע. הידיעה הזאת התפרסמה באופן צנוע מאד בהתחשב בחשיבותה הרבה. גיליתי אותה, כאמור, רק כשחיפשתי, ואיני זוכר כתבות בטלוויזיה או דיונים על כך. אני לא מצפה שאנשים יצאו לרקוד ברחובות כמו אחרי החלטת האום בדבר הקמת מדינת ישראל, אבל בכל זאת הייתי מצפה להתייחסות קצת יותר רבה לחדשות כל כך חשובות. ומה שמשדרים עכשיו כל אלה שפקפקו בסיכוי לפרוק הנשק הכימי בסוריה, בשתיקתם הוא משהו כמו: "נו אז מה ?" אם זה לא חשוב אז מה כן חשוב ? |
|
||||
|
||||
הכל נכון, חוץ מההתאמה שאתה עושה בין חשוב לחדשות. בחדשות לא מדווחים על תהליכים היסטוריים אלא על מאורעות נקודתיים שמביאים תהליך היסטורי לשיא מסוים לדוגמה: נפילת חומת ברלין. לאחרונה כשכוחות דעאש התחילו במסע הכיבוש שלהם לקח לתקשורת יומיים להתעורר ולהתחיל לדווח שהצבא הסדיר ניגף בפני המיליציות. |
|
||||
|
||||
מעניין. עיתונאים, כמו בני אדם, הם טיפוסים עצלנים. רוב הזמן הם לא מפיקים חדשות, אלא מדבררים מישהו שיש לו אינטרס בפרסום הידיעה. כשהם טורחים ומפיקים ידיעה, היא תגיע לידיעת הציבור הרחב רק אם היא דרמטית או מיוחדת. ידיעה על הסכם שלא הופר, איננה דרמטית כל כך. אבל... לארגון לפירוק הנשק יש אינטרס לפרסם את הצלחתו. אנשי יחסי הציבור שלו עושים משום-מה עבודה רעה במיוחד. נכון לעכשיו, https://www.google.com/search?q=opcw+syria מראה אזכורים של הידיעה בסוריה, איראן, סין, עיתון של מהנדסים כימיים, ואזכור אחד מאוד חמוץ1 בערוץ 4 הבריטי. נראה שהתקשורות דוברת האנגלית (והתקשורת העברית, שמתרגמת אותה בלי הרבה מחשבה מקורית) עוצמות עיניים כבר 3 ימים. |
|
||||
|
||||
''ידיעה על הסכם שלא הופר'' אולי היא בדרך כלל לא דרמטית, אבל כשאותו הסכם שלא הופר הוא פרוק הנשק הכימי בסוריה, הידיעה היא דרמטית מאד, אולי אפילו יותר מידיעה שההסכם הופר לו קרה כך. |
|
||||
|
||||
גם לאובמה יש אינטרס לפרסם את זה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שלפחות בחלקה מביעה השתיקה אי אמון. למרות שגם נתניהו ויעלון מתבטאים ברוח זו, המחשבה שסוריה התפרקה מן הארסנל הכימי שלה, ממש בתקופה שבו היא נלחמת על חייה, נשמעת לי בלתי אפשרית. אם להיות קשוב להיגיון המסויים הזה, הדעת נותנת שמבעד לדברים הגלויים והנראים, שמרה סוריה על חלק מהארסנל שלה, ואולי מסרה אותו לאפוטרופסות רוסית. חלק זה נועד להיות המגן האחרון להישרדות השיעים במדינה, מה שכעת גם האמריקאים מעוניינים בו, ואילו מה שנמסר לפירוק, הוא מה שעלול היה ליפול לידי אלקאעדה. אבל זוהי השערה עיוורת, ואין זה מן הנמנע שאתה לגמרי צדקת. |
|
||||
|
||||
כמו דב, גם אני חשבתי שיעמדו בהסכם כי הנשק הכימי הפך להיות לנטל על ממשל אסאד. בניגוד למה שפורסם, אי אפשר היה לדעת האם השימוש בנשק הכימי היה בהוראת אסאד- אינני מאמין בשליטה המחלטת של אסאד באנשיו. |
|
||||
|
||||
ישנן עובדות. 1300 טונות של חמרים "מסריחים" עברו לידי גופים מערביים של האום לצורך השמדתם. אין לפקפק באמינות הדיווחים של הגופים האלה. אותם 1300 טונות שעליהם דיווח המשטר הסורי בתחילה הם פחות או יותר מה שהוערך ע"י גופי המודיעים של המערב כמה שמצוי בידיו. קשה להניח שגופי המודיעין הישראלי, למשל, אין להם מושג מאד טוב על מה שקורה מעבר לגבול בתחום הזה, כי הדבר הזה הוא בנפשנו, ואין ספק שהושקעו משאבים רבים כדי לדעת1. בשום פנים איני מקבל את השערתך שיש איזה אי אמון שהדברים קרו, ושהוא זה שהביא לשתיקה. אז זה נכון שהיו דיווחים על שימוש בגז כלור שלא נכלל ברשימה שהוא מליגה לגמרי אחרת והרבה פחות קטלני, ואולי גם נשארו לאסד שרידים של החמרים הקטלניים יותר, אולי אפילו לא בגלל שרצה בכך אלא בגלל סיבות טכניות. אבל השורה התחתונה היא אירוע ענק וחשוב. למה עשתה זאת סוריה ? בתחילה חשבתי שהסיבה העיקרית היא חשש מתקיפה אמריקאית, אבל היום אני נוטה יותר לחשוב שהיה כאן חשש שהמאגרים האלה יעברו לידי המורדים, והיה פחד גדול מפני נקמה איומה, כפי ששער גם איציק בתגובתו האחרונה2. 1 על מה שהיה (בעצם לא היה) בידי סאדם חוסיין בעיראק ערב מלחמת המפרץ השנייה כפי הנראה באמת לא ידענו. אבל עיראק היא מדינה הרבה יותר רחוקה, ולכן הייתה פחות מאיימת, דבר שאולי הביא למחדל הזה. בסוריה איני מאמין שהיה יכול לקרות דבר כזה. 2 לעומת זה איני מאמין בהשערתו שהשימוש בנשק כימי לא נעשה בהוראה ישירה של אסד. זה גם לא הגיוני וגם אם זכרוני אינו מטעני,שהיו גם ידיעות מודיעיניות מהאזנות לרשתות התקשורת הסוריות שהצביעו על כך. |
|
||||
|
||||
אגב, כשדיברתי על שתיקה, התכוונתי כמובן בעיקר לשתיקת התקשורת, אבל גם לשתיקתך ושתיקת כל אלה ממשתתפי האייל שהעריכו שההסכם לא ימומש. אבל תגובתך האחרונה ובמיוחד המשפט המסיים בה: "אין זה מן הנמנע שאתה לגמרי צדקת", אולי מתקנים את המעוות. |
|
||||
|
||||
אירוע פרוק הנשק הכימי שהיה יוזמה סורית רוסית וכן אירועי אוקראינה, אינם יכולים שלא להזכיר לי את הפסקה המפורסמת מתוך "הטוב הרע והמכוער". פוטין יורה ואובאמה מדבר. דבריי אלה הם כמובן דברי שבח לפוטין, אבל נראה לי שלא בכל הוא מצליח, ואני מתכוון למדיניות פנים. ראיתי לפני זמן מה סרט על מה שקורה היום בתוך רוסיה וממש נדהמתי מה"ברדק" ששורר שם. פסקי דין של בתי המשפט שם הם תוצאה של תשלומי שוחד שמקבלים השופטים ללא קשר לצדק. כל מיני אנשים חזקים שנמצאים בעמדות שליטה בתוך המשטר מעבירים לשליטתם חברות ענק באמצעים אלימים תוך היעזרות במשטרה. פשוט קשה להאמין. כנראה שבתוך רוסיה יש איזה עוות ששום משטר לא יכול לתקן. לא משטר צארי ולא משטר "סוציאליסטי" ולא גם רודנות "פוטינית". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |