 |
אם לא נצא מהמסלול של ''תהליך השלום'', לא תהיה לנו ברירה. כל עוד הפלסטינים הם ה''פרטנר'' למשא ומתן, וכל עוד הם מחוברים לצינורות ההנשמה שלנו, יש להם יתרון. היותם תלויים בנו לעצם קיומם, ומחזיקים בלגיטימיות להתדיין איתנו, מאפשר להם עכשיו, ויאפשר להם בעתיד להחשב בעיניים בינלאומיות לצד המוחלש, ולזכות בתמיכה מדינית על לחיסולנו המוחלט. המצב שבו ארץ ישראל המערבית נחשבת יחידה מנהלתית אחת, היא סכנת מוות למדינת ישראל.
כמטרה אסטרטגית אנחנו צריכים לשאוף למיטוט הרשות, ולניתוק אוכלוסיתה מכל סוג של אספקה או מסחר עם ישראל. אם הדבר היה תלוי בי הייתי מוכן לפינוי חלקי של התנחלויות מטעמי בטחון ופתיחת בקעת הירדן למעבר חופשי בשני הכיוונים, כדי לזכות בלגיטימציה כלשהי למהלך חד צדדי כזה.
העמדה הנחרצת, לפיה ארץ ישראל כולה שייכת לעם ישראל לבדו, לא רלוונטית. ברור שכרוצים לגייס את הציבור למאבק, צריך להניף לפניו דגל. אני הייתי מעדיף להניף דגל ההישרדות שלנו, את הזעם על הפלסטינים שרוצים גזול מאיתנו את סביבת הקיום שלנו. הייתי מניף את הרגש הפטריוטי הבסיסי ביותר - ההגנה על הבית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש