 |
אינני בטוח. פניתי לויקיציטוט ושם אכן מופיעים הדברים המיוחסים לרבות הפנייה למקורות. זאת אף זאת שאנו מכירים את ההתבטאות מן הריאיון שקדם להירצחו ובו הוא אומר בלשון שאינה משתמעת לשני פנים, "לא מדינה" ונדמה לי שחוזר על כך פעמיים או שלוש. ואולם עצם כך שאתה כנראה מבקש להתכחש לאמירות מן הסוג הזה, כאילו לאמירות מן הסוג הזה אין מקום בקרב אותן דמויות מופת של הציונות אשר בנו את המדינה, האם אין בכך כדי ללמד דבר מה?
ובסך הכל מה נאמר. לא מדינה. אם ניתן לערפאת מדינה הוא יקח גם את שלנו. הפלסטינים מבקשים לחסל את מדינת ישראל. האם אלו הן אמירות כל כך מוזרות שמא הן כל כך מגונות בעיניך, שאתה מרגיש צורך להתכחש אליהן? או שאתה דוחה אותן בבחינה אידיאולוגית ומיד אתה מייחס אותן לרונן שובל. ושים לב. בבחינה אידיאולוגית אתה דוחה אותן, ולא אחרת.
בהתחשב בכך שדעות יכולות להשתנות, השאלה שאנו שואלים אשר היא כשלעצמה, לא מה היו הדעות המסויימות של רבין, אלא מה הייתה גישתו היסודית, ובמורחב, היכן נמצא הציבור ביחס לאותה שאלה. וזוהי השאלה ההיפותטית. האם יכול היה רבין לבוא יום אחד ולומר לציבור: אין שלום ולא יהיה שלום. ולאחר הדברים האלה להמשיך ולהנהיג את ישראל?
אם כן, אזי שהיחס לשאלת השלום הוא פרגמטי אשר מופיע בתוך מסגרת אידיאולוגית רחבה יותר. אם לא, אזי שהשלום הוא הוא האידיאולוגיה, ואידיאולוגיה זו, יהא טיבה אשר יהא- אינה ציונות.
בין שהדבר נאה בעיניך, בין אם לאו. השלום כאידיאולוגיה- אין הוא ציונות.
וזה הדבר שאנו מבקשים לברר ברבין, אבל גם בציבור. האם בתוך פסטיבל השלום אשר אפף אותו בחום ובאהבה, היה יחסו אל הסכסוך הישראלי ערבי נטוע בציונות, שמא היה נטוע ב"שלום". השאלה הזו תישאר פתוחה, ואולם שותפו לדרך, איש בינות ורודף הבלים מושבע, בוודאי לא התייחס עוד אל השלום התייחסות פרגמטית אלא התייחס אל השלום התייחסות אידיאולוגית, ובדרך זו התעה את האספסוף השמאלי מן הציונות והלאה, וממשיך להתעותו עד עצם היום הזה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש