 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפתרון המובן מאליו הוא מינוי פוליטיקאים נורבגיים. קצת יותר ברצינות, ישראל נמצאת באחוזון ה 72 מבחינת המלחמה בשחיתות, לעומת צרפת ב 89 הולנד ב 98 ואיטליה ב 57. אני חושב שכל אדם סביר יסכים עם הדירוגים היחסיים ושהדירוגים בתורם מספיקים כדי לענות על השאלה "באיזו תדירות נתפסים פוליטיקאים בכירים בקלקלתם" (מובן שמתחת לאחוזון מסויים התדירות שוב יורדת). אם החברה מעוניינת בהפחתת השחיתות (לא ברור בכלל שזה נכון), יש דרכים לעשות זאת גם ללא שינויים במערכת השילטון, על ידי בניית מנגנוני אכיפה שיתחקו אחרי זרימת הכספים. התקווה היא שמנגנונים כאלו יהפכו את השחיתות למשתלמת פחות ומסוכנת יותר וכך ישנו את אופי המתמודדים על המשרות השלטוניות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השוואת רמת השחיתות בין מדינות שונות לפי הרגשת הציבור, או לפי התדירות שבה נתפסים פוליטיקאים בקלקלתם, היא השוואה בעייתית. מדינה שבה לא נתפסים פוליטיקאים, זה לא בהכרח כי אין שחיתות אלא אולי כי אין פעולה לחשיפת שחיתות, שזה מצב יותר מדורדר מאשר מדינה שבה שחיתויות נחשפות. עלילותיהם של ספרי מתח משוודיה ונורבגיה הנערצות, למשל, נסובות פעמים רבות על שחיתויות במקומות הגבוהים והמקושרים ביותר. אם נושא חוזר ונשנה בגוף ספרותי כלשהו, אולי יש בזה יותר מדמיון ספרותי גרידא? לדעתי, דאגה למצב ישראל יחסית למדינות אחרות היא בזבוז זמן ואנרגיה, צריך להתרכז על ניקוי המדינה שלנו משחיתות, ובא לציון רוזן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |