בתשובה לדינה בארץ האיילים, 29/03/02 9:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אוי. די עם השטות הזאת. שפוך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו. הדתיים קוראים את זה במן רפלקס. כמו נפיחה. אף אחד (או כמעט אף אחד, תמהונים תמיד קיימים) לא עוצר לרגע, עוצם עיניים, קופץ את שתי כפיו כלפי מעלה ומנגן זאת בלהט רב ובכוונה רבה. התפילה לא היתה ידועה בתקופת הגאונים אלא רק מאוחר יותר. כנראה חוברה על רקע אינספור עלילות הדם. היהודים (במיוחד באשכנז) היו בתחתית של החבית. אז הם שחררו קיטור בדמות הטקטסט הזה. ביג פאקינג שיט. במקום בו הם הוכו, נרצחו וסתם היו מושא להתעללות לא נפסקת, מצאו היהודים נחמה בטקסט הזה. כמו ילדים מוכים שמתחבאים מתחת למיטה ומקללים את ההורה המכה שימות. לראות בטקסט הזה חזות היהדות או משהו שהוא מעבר להיסטורי קונקרטי, יהיה מעשה דבילי ומעיד על חוסר הבנה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתפלא עליך - "שפוך חמתך" מקורו במזמור לאסף... אחד הפרקים הידועים והמצמררים ביותר, תהילים ע"ט. באו גויים בנחלתך, טמאו את היכל קדשך, שמו את ירושלים לעיים. נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים, בשר חסידיך לחיתו ארץ. שפכו דמם כמים סביבות ירושלים, ואין קובר. היינו חרפה לשכנינו, לעג וקלס לסביבותינו. עד מה ה' תאנף לנצח, תבער כמו אש קנאתך? שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך, ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו, כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו! אל תזכור לנו עוונות ראשונים, מהר יקדמונו רחמיך, כי דלונו מאוד! כלומר: די הכית בנו. הכה בגויים המצרים לנו! זהו קטע שפעמים רבות נקרא בבכיה ובניגון תחנונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. התכוונתי להגדה של פסח. זה לא נכנס לשם אלא רק לאחר תקופת הגאונים. בזמן צרה לישראל. ובקונטקסט הזה צריך לקרוא את זה. לא כאל ציווי תמידי ומידי. (אם אתה רואה גוי בסביבה, שפוך עליו את חמתך) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך, כמובן, מה עוד שכל הקטע הוא תפילה לה' לשפוך חמתו, לא קריאה לבני אדם לעשות מעשה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |