בתשובה לרון בן-יעקב, 11/05/14 19:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעניין זה האנלוגיה המתבקשת היא בין ישראל לבין גרמניה המערבית. במקרה זה, אין לנו אלא להתמלא קנאה בגרמניה הנמצאת בסופו של תהליך המסיים את המצב הזה, בעוד ישראל הולכת ושוקעת בדמדומי לאומנות ואתניות רדיקלית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק אותו מצב גרמניה וישראל,ממש,אם לא הקוצים של הצבר אף אחד לא יכל להבדיל בין שתי המדינות. מעניין מה היה קורה בגרמניה אם קבוצה אתנית הייתה מנסה לעשות רצח עם לארים?! אני לא יודע את התשובה,אבל אפשר לנחש לפני מה שהם עשו סתם לקבוצות אתניות שהיו שונות. הקנאה הקנאה,אין בישראל זרזיף של לאומנות רדיקלית ממה שקורה באירופה היום בכלל ובגרמניה בפרט |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל וגרמניה המע' היו בין המדינות שהתבססו על אזרחות ע"פ דם (Jus sanguinis). במדינות אלו האזרחות היתה קשורה ללאומיות (האתנוס) שמשמעותה בערך קרבת דם. מול הקטגוריה ישנן כמה אפשרויות שאפשר לתארן כאזרחות ע"פ חוק (jure matrimonii,jus soli,Naturalization). החלוקה הזאת היום יותר תאורטית מאשר מעשית משום שכמעט תמיד מדובר בשילובים. בכל מקרה הקטגוריה הסנגואינית הולכת ונעלמת בפרט במדינות הדמוקרטיות. אני לא בקיא בשינויים בחוקי ההתאזרחות של גרמניה מ-1990, אבל אני יכול לנחש כי במקום העיקרון של הענקת האזרחות לבני העם או התרבות הגרמנית (לאו דוקא במובן גזעני צר אלא במובן תרבותי רחב. ע"ע הגרמנים של רוסיה שיושבים שם מאז ימי פטר הגדול ואת לשונם גרמני לא יבין), מתבססים על התאזרחות ע"פ חוק כאשר לאנשים בעלי קשר לתרבות הגרמנית או שגורשו מגרמניה בתקופה הנאצית יש עדיפות בקבלת אזרחות כמו שבאוסטרליה יש עדיפות לבעלי מקצועות נדרשים. קיצורו של עניין, האזרחות הסנגואינית היא עניין חוקתי שאין לו קשר לשאלה אלו עמים רעים באופן אינהרנטי ואלו טובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק,הנקודה הזאת תואמת,ו...בכל קריטריון אחר המצב שונה-ובעיקר-אף אחד לא מנסה (בטח שלא בפועל) לעשות רצח עם לגרמנים! אתה מצר על כך שישראל שמוקפת במאות מליונים של ברברים ערבים פאנטים,שהקבוצה האתנית שבה ניסתה לבצע בה רצח עם כמה וכמה פעמים וכרגע רק מצהירים על זה כי הם לא מסוגלים-לא מאמצת תנאי אזרחות של גרמניה הגדולה מול סתם תושבים אקראים ?! נשמע לך סביר?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאו דווקא. לדוגמא, ברשימה שב- http://en.wikipedia.org/wiki/Repatriation#States_wit... מופעיות פינלנד, צרפת, יוון, יפן, שבדיה ועוד עם חוקי שבות כאלה או אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שנקודה חיונית להבנה היא שהקטגוריות שציטטתי הן ארטיפקטים תאורטיים המשמשים להבנת מושג האזרחות וחוקי ההתאזרחות. בפועל כמעט תמיד מדובר בהיברידים. כמוכן חוקי האזרחות מתפתחים ומשתנים די מהר (למשל גרמניה שעברה מאזרחות אתנית גזענית בימי הנאצים לאזרחות אתנית ע"פ תרבות בגרמניה המע' ועכשיו בכלל לאזרחות ע"פ חוק). לכן די קשה לסווג מדינות ע"פ הקטגוריות התאורטיות. לתומי חשבתי, כי בעניין זה ישראל ומערב גרמניה די בודדות לפחות בין הדמוקרטיות, אבל נוכחתי לפי הרשימה בויקיפדיה העברית שיש עוד דוגמאות (למשל טורקיה ומדינות יוגוסלביה לשעבר) ולכן לא טענתי שמדובר ביחוד. צרפת היא דוגמה טובה לבעייתיות. יתכן כי חוק ההתאזרחות הצרפתי כולל סעיפים המעדיפים את בני העם או התרבות הצרפתית או שהגדרת העם הצרפתי שם רחבה ביותר, אבל כעיקרון צרפת דוקא נחשבת לדוגמה של אזרחות לא סנגואינית. זה נובע מסיבות היסטוריות, קריא המחוזות של אלזס-לוריין שתושביהן (האלזסים) דוברים גרמנית. הרשימה בויקי האנגלית מדברת על repatriation (נוסח חוק השבות) שהוא מושג קרוב אבל לא זהה. צרפת וגם בריטניה הן דוגמאות טובות להבדל. בשתי המעצמות הקולוניאליות לשעבר יש "חוקי שבות" לתושבי המושבות לשעבר אבל הקריטריון כאן אינו בהכרח אתני (הוא יכול להיות למשל נשיאת אזרחות בעבר). הרגליים השחורות מאלג'יר אוזרחו גם אם היו איטלקים או ערבים ואיש לא חשד בהם בקרבת דם ל"אבותינו הגאלים". כשמדברים על אזרחות ע"פ דם, המונח אתנוס מתאר קבוצת אנשים שאמורה להיות להם "קרבת דם" מעבר למה שצפוי בין עמים שונים. צרפת יותר קרובה לדגם של האזרחות ע"פ חוק. האזרחות נקבעת לפי ההליך החוקי ואין העדפה עקרונית לצאצאי הגאלים או הפראנקים או לפראנקופילים. כאמור אני מסכים שזו אבחנה די רעועה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |