 |
נ.ב.
כדי לחסוך עגמת נפש למפקפקים, הריני להבהיר כי הציטוט ב-(א) הינו אותנטי (הודעת האצ"ל לאחר חיסול הסמלים) ולא "גיור" ציני של הודעות מחבלי חמאס, אל-קאעידה וכיוב'.
לגבי הקשר בין פינוי הודו לסיום המנדט, אני רוצה להבהיר כי הקשר תופס גם אצל אלו בשלטון הבריטי שהתקשו להפנים את מצבה הסופני של האימפריה הבריטית (בעיקר השמרנים). גם בשמאל ובודאי בימין הבריטי, הדעה היתה שלבריטניה יש אינטרסים חיוניים על שתי גדות הסואץ והירדן. טענתי היא שלאחר עצמאות הודו, האינטרסים הבריטיים שורתו טוב יותר ע"י השפעה עקיפה באמצעות בני ברית ערביים מאשר ע"י השפעה ישירה באמצעות כוחות בריטיים שיקלעו באופן בלתי נמנע בין ניצים מקומיים (נוצרים-מוסלמים, יהודים-ערבים, עירוניים-בדואים, צרפתים-ערבים). המצב הזה התבהר כשמש למנהיגות הבריטית ע"י הגינויים וחוסר שביעות הרצון משני צידי הבית בווסטמינסטר בעקבות פרשת האקסודוס. "תליית הסרג'נטים[], ביחד עם פיצוץ מלון המלך דוד וליל ההלקאות" מילאו תפקיד אמביוולנטי יותר. מובן שהם לא עוררו סימפטיה גדולה ליישוב עברי (על אף שהנהגתו התנערה מהפיגועים ההם וגינתה אותם בחריפות), אבל הם הבהירו לציבור הבריטי את המחיר של השליטה הישירה המנפחת את כוחם של ארגונים קיקיוניים המצליחים לגרור את הכובש למעגל של טרור וטרור נגד טרור. דומה ששביעות הרצון החיובית בציבור הבריטי בעקבות מעשי הטרור הנגדי (כמו ההוצאה להורג של אנשי המחתרות) היתה קטנה בהרבה מקוצר הרוח השלילי שהתפתח כלפי המשך המנדט. גם אם המוצאים להורג היו טרוריסטים, חיסולם לא התקבל היטב במדינות שזה עתה פיארו פרטיזנים ואנשי רזיסטנס וגינו את רציחתם בידי הגרמנים.
והמבין יבין.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש