בתשובה לידידיה, 30/04/14 17:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כבר דיברנו על זה כאן, מישהו כזה שקיבל אופציות שמאפשרות התעשרות, הוא בדרך כלל אחד משלושת (או עשרת) האנשים בסטראט-אפ שלו, ובמקרי קיצון שכאלו המודל הזה (או דומים לו, בפחות קיצוניות) הוא בהחלט קביל. ולזה קוראים 'משרת אמון', למה להמציא מחדש גלגל שקיים כבר חמישים שנה? הבעייה מתחילה כשנותנים לעובד המאה או האלף בחברה - שגם אם תנפיק במיליארד דולר לא יתעשר - את התנאים שהיו מיועדים מלכתחילה למתי-המעט שאתה מדבר עליהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה שהוא אחד מעשרת הראשונים בסטארטאפ הופך את המשרה למשרת אמון? למעשה אין שום ענין של אמון במשרה. זו בסך הכל דרך תגמול שונה, שמאפשרת את קיום החברה במימון זעום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי המשמעות (או לפחות חלק מהמשמעות) של המושג הזה היא שהעובד הזה קריטי לחברה, וחייב להיות זמין בצורה יוצאת דופן. בנוסף, המשכורת שלו נאה לעיתים, וכמו כן אמורות להיות לו מספר נאה של אופציות, כך שבמקרה שהחברה תצליח הוא אכן 'יעשה מכה' באופן די משמעותי. באופן הזה חלק ממה שהוא מוכן לשלם בתנאי העבודה, עומד מול הסיכוי לקבל תגמול עצום (במונחים של שכירים דומים). וכמובן שהתנאי האחרון הזה לא קיים ולו במעט אצל עובדים של חברות גדולות יותר. ואם זה עשרה או חמישה זה לא עקרוני כאן, אל תתפוס אותי במילה ותגיד שאתה מכיר מישהו שהוא עשירי בחברה ואצלו זה לא ככה. העקרון הוא שבחברת סטארט-אפ, החל מהמנכ''ל, המייסדים ומטה, עד למספר כלשהוא אבל נמוך למדי, למושג הזה יש משמעות אמיתית, אחר כך זה הופך לפארסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה תומך בפטור לחברות קטנות מאכיפת שעות עבודה ומנוחה? מה לגבי חוק שכר מינימום? כאמור, הבחור השתכר מינימום והיה עובד גם בחינם אם זה לא היה מאוד לא חוקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מפרש לך את החוק, מה הקשר בין זה לבין מה שאני תומך בו? וסתם לידיעה, אני לא תומך בשום פטור, אבל מסוגל להבין מקרים שבהם יש יותר הצדקה ל'משרת אמון'. הנה, החיים הם לא שחור או לבן, יש עוד כמה גוונים באמצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה החוק אומר אני יודע, ומהיכרות קרובה איתו ועם מישרתו אני מעריך שהעסקתו אינה עומדת בתנאי החוק. הייתי מעוניין דווקא לדעת במה אתה תומך. אם אינך תומך בשום פטור, זה אומר שלדעתך אסור היה לאפשר לחברה להעסיק אותו (ואת חבריו) בתנאים אלו? להבנתי, זה אומר שהיה על החברה להיסגר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר אמרתי שבמקרים קיצוניים, לגופם, ניתן להתפשר, אבל לא אד אבסורדום. אני לא כל כך מבין מה אתה מנסה לטעון או מנסה לגרום לי לומר (ולשם מה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנסה להסביר אחרת. החוק נועד להגן על עובדים חלשים, אבל הוא פוגע באפשרות הבחירה של עובדים שיש להם ברירות אחרות. אני מנסה להבין אם לדעתך (למעשה שאלתי את נועה במקור) ראוי לצמצם את תחולתו לאלו שבאמת עלולים להיות מנוצלים בלית ברירות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |