|
||||
|
||||
יש לי בעיה עם המשפט הראשון. כמה דוגמאות יש לחלוקה הוגנת בין מועסק ומעסיק? למעט קואופרטיבים ולמעט חברות שבהן לעובד יש דיבידנדים / אופציות, ברב המקרים העובד לא מתוגמל על התפוקה של העסק / חברה שהוא עובד בה. ובמציאות של "מצנחי זהב" גם למנהלים שכשלו כישלון חרוץ, אי שיתוף העובד במצב של ריווחיות, אבל קיצוץ שכרו במצב של אי ריווחיות, וכמובן פערי שכר עצומים בין דרג ההנהלה לבין העובד היצרני - המשפט הראשון שלך לא נכון בעיני מתחילתו: שלמועסק ולמעסיק יש אינטרס משותף. אתה מסכים שזה לא האינטרס הנפוץ כיום, אבל זה יכול להתהפך על פיו לו כן היתה חלוקה צודקת של עוגת השאת התפוקה. המצב שבו העובדים או הועדים שלהם "לא מתענינים בזה", יושבת על משהו, והוא לא חקוק בסלע, הוא בר שינוי. |
|
||||
|
||||
שוב, נראה לי שאין מחלוקת. ===>"המצב שבו העובדים או הועדים שלהם "לא מתענינים בזה", יושבת על משהו, והוא לא חקוק בסלע, הוא בר שינוי." באמת כדאי להבין על מה היא יושבת ואז לברר איך אפשר לשנות את זה. בינתיים, נראה לי שהגבלת מספר השעות בחוק/הסכם אחיד לא עושה את זה. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל זו התחלה. בלימה של סחף מטורף של ניצול עובדים. לפחות במה שנוגע לשעות עבודה ולשעות שהמעסיקים שלהם מצפים בהם להיות להם זמינים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |