 |
|
 |
||
|
||||
 |
קוראי האייל שעוקבים אחר כתיבתי בודאי יודעים שמתחילת "מלחמת אוסלו" הצעתי שתי הצעות לשיפור המצב. האחת כיבוש מחדש של כל שטחי יו"ש וחזרה, לפחות זמנית למה שהיה לפני תחילת ממוש טפשויות אוסלו, והשניה יצירת מנגנון הרתעה, ע"י איום לפגיעה מסיבית באוכלוסיה אזרחית כתגובה לפעולות רצח דוגמת מה שקרה אמש בנתניה, תוך נכונות אמיתית לממש את האיום. פעולות הכניסה למחנות הפליטים שהוחל בביצוען ערב שליחות זיני, ושבעצם הביאו לה, היוו סוג חדש של פעילות שאינו אחד משני הדברים שהצעתי. עם זאת היה בסוג הפעילות הזאת משהו שהוא בעיני חיובי. הדבר הזה הוא האלמנט של "ללא הפסקה", כלומר יצירת מצב שבו תוך כדי כך שהם תוקפים את אזרחנו אנו מבצעים פעולות התקפיות ללא הפסקה, ומשתדלים לא לתת להם להרים ראש. יש בכך משהו יותר "נורמלי". הם תוקפים אותנו ואנו תוקפים אותם. יש שבירה של החד צדדיות. למרבה הצער שוב גברה ידם של פרס ובן אליעזר על ידו של שרון (אגב, איני בטוח כלל שזה רצונו של שרון. לפעמים הוא מציג כך את הדברים, אך כפי שאמרתי פעם אין הוא יודע מה לעשות, ולכן, אחרי איזו הצגה של ויכוח, הוא מקבל בסופו של דבר תמיד את דעתו של פרס). ה "ללא הפסקה" הופסק, ושוב עברנו למנגנון שאליו שואף הצד השני: להכות ולא להיות מוכה. כדאי לציין שהפיגוע של אמש, היה (יחד עם קבוצת פיגועים אחרים וכמה ניסיונות לפגוע), בסופה של תקופה ארוכה של הבלגה, בדיוק כמו הפיגוע המפורסם בדולפינריום. אני בטוח שמעבר לכך שפעילות התקפית בלתי פוסקת גורמת לאיזו שהיא נורמליות והדדיות במלחמה הזאת, יש בה גם ללא ספק אלמנטים של מניעה. אם מגלים מעבדות נפץ זה פוגע ביכולת האויב. אם תופשים מבוקשים זה פוגע ביכולת האויב. אם לא נותנים לרוצחים לישון בשקט זה פוגע ביכולת האויב. אז אם לא מקבלים את מה שאני מציע לפחות שנחזור למודל הזה. אם מלחמה, אז שההתקפות תהיינה דו סטריות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם צעדים יותר פשוטים, כמו להפסיק לתת להם חשמל ודלק. למה לא להתחיל מזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משמשים גם צרכים חיוניים של האוכלוסיה האזרחית, ולפיכך פגיעה בהם תגרום נזק מדיני גדול. לדעתי הזירה המדינית חשובה לא פחות מהצבאית, למעשה היא זאת שקובעת את המעטפת האפשרית של התגובות הצבאיות, ולכן אסור להשתמש בנשק הזה. בכלל, לא נראה לי חכם להזכיר אמברגו דלק, אני לא בטוח שאנחנו רוצים להוציא את השד הזה מהבקבוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזק מדיני נגרם לנו גם כשאנו מפציצים בנינים ריקים. באנגלית יש ביטוי One may as well get hanged for a sheep as for a lamb (כלומר, אם העונש הוא תליה על כל דבר, קטן או גדול, עדיף כבר לגנוב כבשה ולא שה).צריך לבחון מה זה "צרכים חיוניים" ולדאוג שהם ימולאו. מים, מזון, ותרופות הם בהחלט צרכים חיוניים. ותהיה אספקה של אלה. אבל האם חשמל ודלק הם אכן צרכים חיוניים? אפשר לחיות בלעדיהם, כפי שמוכיחה ההסטוריה של המין האנושי עד למאה העשרים. (אפשר לספק מספיק דלק להפעלת גנרטורים של בתי חולים. אבל את הפצצות שירכיבו מצדי בחושך. ואת הסלולריים שעוזרים להם לשמור על קשר ולתכנן פיגועים, שיחליפו ביוני דואר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שנאמר: אם לאכול חזיר, אז שהשומן יטפטף על הזקן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שנגרם לנו נזק, אבל עוד לא תלו אותנו. אם נצליח להרגיז את האירופאים במידה כזאת שאמברגו הנשק יורחב גם לתחומים אחרים נהיה בצרה גדולה באמת, והעידוד המוראלי שהפלשתינאים יקבלו מזה יהיה בדיוק מה שאנחנו משתדלים למנוע: עידוד הטרור והוכחה שהוא משתלם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |