בתשובה לאשר לבשן, 26/03/02 14:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש לנו כבר "מורכבות" כציר אחד ו"מודעות עצמית" על ציר נוסף. נוסיף רק את נקודת היחוס ויש לנו כבר מרחב דו מימדי. נמשיך כך ועוד נגיע אל המרחב האוקלידי ה-n מימדי אותו אני הצעתי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה אוקליאידי? למה סוף-מימדי? אלו לא שאלות קטנרניות. נמשיך כך ועוד נגיע למסקנה שאין לנו כלים פרט לאינטואציה של גילית... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה אינטואיציה? לאינטואיציה, יש מקום כמורה דרך המכוון לפתרון, ומדען טוב לא יחסר אותה, אך היא בפירוש אינה הפתרון. העצירה באינטואיציה היא, לגבי, הרמת ידיים וכמוה כהודאה בחוסר יכול להבין. אני לא אומר שאין מצבים כאלו במדע (חוקי גדל, כלל האי-ודאות של היזנברג) אולם, גם אם תרצה לטעון כי השאלה אינה פתירה, תצטרך *להוכיח* זאת ולא להשתמש *באינטואיציה*. הכדור במגרשך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום יומרה להמיר מדע באינטואיציה. הטענה היא, שלעתים המחקר המדעי הוא מפולפל ומפותל וחסר ערך ממשי- ודאי וודאי שחוקר טוב חייב, אינטואטיבית, להחליט מה חשוב לחקור. הקהילה המדעית מודעת לכך- עובדה היא, שאין תגלית מדעית חשובה אובייקטיבית, היא חייבת להיתפס ככזו. ("אף על פי כן נוע תנוע?") אינטאיציה בריאה תבדיל בין עיקר לתפל, ונדבך נוסף וחשוב לא פחות שלה- היא תתן מקום ל"בטן", לראיה ההומאנית-אנושית שהמדע הטהור נוטה לשכוח.כבר ציינתי שאפשר להוכיח, בהתבסס על המון מחקרים, ששואה זה לאו דוקא דבר נורא. האמנם? בהזדמנות אחרת באתר זה ציינתי, שאני יכולה לכתוב מאמר נכון ונבון על חשיבות הצבע הכחול בארץ ישראל. נעניתי ברצינות תהומית שהצבע הכחול אכן חשוב. לצערי הטיעון הלוגי לא שיכנע אותי- יש דברים שאין, פשוט אין ערך בלהסתובב סביבם, כהשאינטואיציה בריאה מודעת לכך שא.ההגדרה היא לצורך בניית מודל בלבד, ולעולם לא תחלחל כדי שינוי תודעתי וב.ריבוי הגדרות יחזיר אותנו לנקודת המוצא, רק עם מילים יותר ארוכות. שלושה שותפים הם בעיני קבוצת מחקר אידיאלית לענייני מדויק, מחקר לא מדויק, אהבה, כתיבה וכיו'ב: המוח, הגוף, והלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינטואיציה שלך אומרת לך שצריך לחקור את הגדרת החיים או לא? כבר אבדתי את הקשר שלה לדיון... הרי ברור שיש המון דילמות העומדות בדרך האנושות אשר תלויות (לכאורה) בהגדרה של החיים. הוה אומר, צריך להתאפס על הגדרת החיים לפני שהטכנולוגיה קופצת ונושכת אותנו בטוסיק. בינתיים, השפה היחידה שלפחות כולם מסכימים עליה היא שפת המדע - אז שגם את זה נזרוק לפח ונחזור לריב בצורה "אינטואיטיבית"?? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינוטאיציה שלי אומרת, שכדי לפתור את הדילמות שאתה מדבר עליהן ישנה הגדרה מספקת, הברורה לכל בר דעת אף אם לא נוסחה בכתב וזו לא צריכה להיות בעיה גדולה מדי לנסח אותה. לפתור בעיות כמו השתלת איברים והמתת חסד לא מצריך התפלפלות של חי-דומם ודומם-חי. ההקבלה של אדם שהוא צמח לדומם, למשל, היא התחכמות נבזית שאינה במקומה.המשפט הישראלי והעולמי מכריע בסוגיות הללו מדי שנה ושנה, וההתקדמות הטכנלוגית, מאידך, לא צריכה להתעסק בדילמות לא-לה. אתה רוצה להמציא רובוט? לך על זה. אל תהיה פילוסוף הקובע שכולנו עשויים מפח. שום אדם עם טיפת שכל בקדקדו לא יתייחס למכונת קפה כאל "חיה", אף על פי שדיון זה הוכיח סופית שהיא חיה הרבה יותר מהאמבה והסנדלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז יש לך את כל התשובות לכל הדילמות האנושיות. סחטיין! אם תואילי רק להעלות את האינטואיציה שלך לאיזה שרת ציבורי שכולנו נוכל להוריד... זה יהיה נחמד מאוד. אני לעומת זאת, לא מצליח לראות מה כל כך טריויאלי בסוגיות כמו הפלות, איברים, הנדסה גנטית וכו'. גם אם את חושבת שיש לך תשובה, הבעיה היא איך לגרום לכולם להסכים עליה. כמו שכתבתי קודם, לדעתי ההגדרה של החיים היא חמקמקה מדי והיא לא התשובה לבעיות הנ"ל. השיקולים בניסוח החוקים צריכים להיות פרקטיים ולחשוב על טובת החברה ללא קשר לרעיונות (notions) המצחיקים של החברה כיום לגבי מוסר ומשמעות החיים וכדומה. ברגע שמסכימים להיפטר מהאידיאות האלה (חיים, נפש, מוסר ,צדק) ובוחרים לשקול כל מקרה לגופו לפי מידת הסיכון/תרומה לחברה הסוגיות הופכות להיות יותר פתירות. אני לא נגד חוקי יסוד באשר הם, הבעיה היא שעקרונות המוסר (ובכלל תפיסת העולם) של רוב בני האדם כיום, יסודה מלפני אלפי שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכבר שאלו אותך על השם, ובכל זאת, מדוע שלא "תעלה כיתה" ולפחות תעבור לכינוי קצר יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כל הרעיון. אני משתמש בכינוי הזה במשך תקופה מסויימת ואני רוצה לראות אם אני מצליח לדוג את עצמי בגוגל ודומיו. בינתיים לא. חשוב שהוא יהיה ייחודי מאוד. האורך לא משאיר מקום לשם פרטי. חוץ מזה, האורך קובע. (או שמא זה העובי?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהו לכל הרוחות GUID, ומה הרעיון אשר עומד מאחוריו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה תעשי כאשר מכונת קפה ורובוט מפח יתחילו לבקש ממך זכויות אזרח בסיסיות ? :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה יכול לתת דוגמא לדילמה העומדת בדרך האנושות אשר תלויה בהגדרה של החיים? או שמא אתה דווקא מסכים (כמוני) עם ה"לכאורה" שהוספת בסוגריים (ואז, מה אתה רוצה מגילית)? קיסם חדש למדורת הדיון, שנהיה כאן (הקיסם) רלוונטי באופן בוער: אני חושב ש"חיים" הוא דו משמעי. חיים(1): חי לעומת מת. חיים(2): חי לעומת דומם. יש, כמובן, קשר בין השניים, ואין זה מקרה שזו אותה מילה. בפרט, מי שאינו חי(2) בוודאי אינו יכול להיות חי(1). אבל ההיפך אפשרי, אולי: נמר מת. הוא בוודאי לא חי(1), אבל יש מקום לטענה שהוא חי(2). שהרי נמר מת הוא עדיין נמר (אם לא, אז הוא לא *נמר* מת). ונמר הוא הרי בעל חיים, ולכן חי(2). אפשר להתווכח רבות על המהלך הזה ועל טענת הדו-משמעות, ואני לא רוצה במיוחד להגן עליה. אבל אני חושב שקל יותר לטפל לחוד בשני המובנים הללו של "חיים", ואני לא רואה מקום להתאמץ ולתת הגדרה מאוחדת (כפי שעושה המאמר). וכאן אני חוזר לתחילת המלבן, ולדיון איתך: אני מניח שיהיה לך קל יותר למצוא דילמות אנושיות הנוגעות לחיים(1). אבל נראה שבמובן הזה גם קל יותר לטפל (להגדיר). ואם לחדד עוד יותר, נראה שהדילמות האנושיות שיהיה לך עוד יותר קל למצוא הם אלו שעוסקות בחיים לעומת מוות של בני אדם. ואפשר בוודאי לספר סיפור מד"ב שיראה לנו דילמה הכרוכה בהכרעה בדבר האם אדם מסוים, או "אדם" מסויים, הוא חי או לא חי (מת?). אבל האם נרצה להכריע בדילמה זו עפ"י שיקולים הדומים לאלו שבמאמר? למה? למה שההכרעה האם אדם הוא חי או לא תהיה קשורה לשאלה האם וירוס הוא חי או לא? מדוע שנחשוב שיש קשר בין רמת מורכבות לסוגיה המוסרית שעל הפרק? ובעיקר, מה לכל זה ולמדע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירדן כתב: "למה שההכרעה האם אדם הוא חי או מת תהיה קשורה לשאלה האם וירוס הוא חי או לא?" כי אם כבר לשאול את השאלה הלא נכונה אז כבר לתת תשובה לא נכונה. שוב, אין טעם בלמצוא הגדרה מדוייקת לחיים כמו שאין הגיון בהסתמכות על אינטואיציה אנושית (מה שזה לא יהיה). הרבה יותר יעיל לחקור כל מקרה לגופו ולהחליט החלטות בלי בלי להרגיש שאנחנו צריכים לתת דין וחשבון לאיזה מישהו/משהו למעלה. הנה דוגמאת חייזרים לתיבול הדיון: נגיד שמחר נוחתים בחיפה זן פליט של חייזרים שעולמם הושמד ע"י מטיאור והם רוצים לחיות בינינו. נניח שזהו בכלל זן רובוטי תוצר סיביליזציה מתקדמת מאוד - משהו שמעולם לא נתקלנו בו. (אה, וגם נניח שהם יודעים עברית). אז איך נחליט איך מתייחסים אליהם? נעשה להם בדיקת דם? מבחן טורינג? חדר סיני? שאלון 300? כל המבחנים האלה לא יעזרו לנו אם נמשיך לשאול את השאלות הלא נכונות. זה לא משנה אם הם חיים או מהונדסים או אינטיליגנטים וכן הלאה. מה שמשנה הוא היתרון מול החסרון שבשילוב שלהם לחברה שלנו. את זה נצטרך לשקול. (בדיוק נזכרתי ב V...) בכל אופן, זו הכוונה שלי. ההגדרות שלנו לחיים הן מופשטות מדי ואנחנו מנסים לענות בעזרתן על יותר מדי שאלות. צריך לזכור שאין משמעות גבוהה לחיים ושמה שאנחנו מנסים לעשות פה זה פשוט לחיות כמה שיותר עם כמה שפחות כאב ראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר כתבתי לך קודם, איני תוקף את משמעותם הרומנטית של החיים והמוות, מצידי שנמשיך כולנו להאמין בנשמות ובאלוהים ובצדק לכל. הלא תשימי לב כי במאמר אני מציין כי גם אני נפעם מפלאיותו המושלמת של הגוף והטבע, וכי נדרש ממבט בגובה המולקולות על מנת לראות תמונה אחרת, מבולגנת. עניין המאמר הוא במשמעות הביולוגית-כימית של החיים, התכלס, איך דברים עובדים *באמת*. במבט ממוקד, ברזולוציה גבוהה, האינטואיציה הופכת ליועץ מבולבל, לפעמים לוחש את התשובות הלא-נכונות, לעיתים מעקר את העיקר ומתפעל מהתפל. האינטואיציה היא שסיפרה לנו שהעולם שטוח (היי, הוא נראה כזה), שהגבר יוצר את התינוק בזרעו ברחם האשה אשר הינה בסה"כ "כר גידול", שהתפרצויות הגעש הן עונש, שהגוף יוצר במיוחד נוגדן כנגד האנטיגן המזהם אותו (בניגוד לידוע כיום) ועוד ועוד. אם את רוצה ויכוח ביננו, צינחי נא מפרספקטיבת מעוף-הציפור אל פרספקטיבת עדשת-המיקרוסקופ בה אני מצוי כרגע. אל תצפי שאני אנסוק למקומך וגם אתווכח, כי שם אין לי כל ויכוח איתך. ולתגובתך, את אומרת משהו כמו "לעתים המחקר המדעי הוא מפולפל ומפותל וחסר ערך ממשי" רק כדי לסתור את עצמך ב"עובדה היא, שאין תגלית מדעית חשובה אובייקטיבית, היא חייבת להיתפס ככזו". מה זאת אומרת "חסר ערך ממשי", החוקר ודאי מייחס לו ערך כלשהו, וגם הקולגות שסביבו, האם הוא חסר ערך ממשי בעיניך? ואם כן, אז מה? חבל להביא שוב את דוגמת השואה לעניננו, זהו נושא שלקוח מראש מתחום דעת אנושי ולא מדוייק, ולכן גם רמת האבסורד המקנים לו חוקריו הינה רבה יותר. עדיף להשוות בין דומים, ואם מוכר לך "אבסורד הגדרתי" מעין זה במדרשות המדעים המדוייקים, זהו הזמן להביאם. "ההגדרה היא לצורך בניית מודל בלבד" מודל- נכון. בלבד ? מהי המתמטיקה אשר איתה את מחשבת את סכום קניותך במכולת אם לא מבנה לוגי מפואר היושב על בסיס מצומק של הגדרות חסרות שחר והוכחה (=אקסיומות) ? אם המודל מניב ערך רב, האין ראוי להמציא הגדרה עליה יבנה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארז יקירי, וודאי וודאי שיש לי ויכול עם "דע את האמת, חיה בשקר", שלך. אתה צודק, עם זאת, שזה לא המקום. חוקר+קולגות=קהילה מדעית. וכבר הבאתי דוגמה לקהילה מדעית ששללה אמת מדעית צרופה. לא כל רעיון מחובק ע"י הקהילה המדעית ועובר למישור יישומי, ולא בכדי. ללמדך, שקהילת המדעית המדוייקים אינה חפה מאינטואיציה ותחושת בטן. מדעי החברה הם בעיני לא פחות מדעיים מאילו המדוייקים, אבל ניחא. במדעים המדויירים איני בקיאה, אני בטוחה שיש אינספור דוגמאות, חלקן הובאו בדיון הזה ממש. כן, אני ונב במכולת תוך שימוש במודל שנבנה על אכסיומה, וזה בדיוק מה שאמרתי. אין צורך בהגדרת "אחד" ו"חיבור" במשמעותם הפילוסופית (הוי, כמה שאני יכולה להתפלצן על זה) כדי לבנות את 1+1=2 ממש כשם שאין צורך בהשוואה בין אבן לפרח כדי לבוא לידי מודל הגיוני לעניין הפלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש יש לך ויכוח עם קונספט ה"דע את האמת - חיה בשקר" שלי, אני אשמח לשמוע. עליי להשתכנע תחילה כי ניתן לדעת ואף לחיות עם האמת, על מנת לקבל את טיעוניך ההומאניים כטיעוני ויכוח עימי. אחרי שהוקפצתי בראש כסניגור, אמנע מלסנגר עתה על כל המדעים המדוייקים. אם את חושבת שהם לא יותר מדעיים מנאמר, פרשנויות היסטוריות על מלח"ע-2, אשאיר לסניגור אחר את מלאכת ההסברה. "אין צורך בהגדרת "אחד" ו"חיבור" במשמעותם הפילוסופית (הוי, כמה שאני יכולה להתפלצן על זה) כדי לבנות את 1+1=2" אני תוהה אם בכל זאת יש נשמות, והאם נשמות האנשים שהגדירו את המושג "אחד" (בתורת החבורות) ו"חיבור" מתהפכות כרגע בקברם... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |