|
||||
|
||||
אתה יכול לשבור אותה רק בכיוון אחד. עדיין נשאר משהו שהוא די גדול מלחם. וגם בפעולת השבירה הזו נושרים לא מעט פירורים. |
|
||||
|
||||
וכשחוטבים עצים עפים שבבים. ככה זה. מעבר לזה, כשיש לך ילד קטן, אני יכול להבטיח לך שמ<כל דבר> נושרים פירורים, חתיכות, טיפות, ושאר מצבי צבירה. וכאן דווקא התיאוריה שלי היא שיבש עדיף על רטוב1, אז מצות זה ממש הרע במיעוטו. 1 סוד קטן: כשמחכים מספיק, כל דבר מתייבש ;-) |
|
||||
|
||||
שוברים לשלושה שלישים, ועושים כריך מוארך בשלוש שכבות - נגיד, עם סלט אבוקדו. גם עם השבירה לא עושה חתיכות שוות בדיוק, זה שווה. |
|
||||
|
||||
כל מי שמרוצה מחתיכות מצה ארוכות: כאשר עומדת לפניכם פיתה שטוחה וגדולה: האם אתם בוצעים אותה לרצועות ארוכות? הדרך הסבירה היחידה לחתוך מצה לרוחב היא לאחר הרחבתה (מה שגורם לפסילתה אצל בני עדות מסוימות (אצלי: אישית. אם היא לא עוברת טיגון). למה אין מצות פחות רחבות? |
|
||||
|
||||
ליצרני המצות יש זמן קצר להכין כמויות אדירות של מצות, שיעמדו בדרישות כשרות חמורות, ושצריכות להמכר במחיר שווה לכל נפש. תחת האילוצים האלה מוצר סטנדרטי ככל האפשר הוא כורח. תחשוב 1950. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |