|
||||
|
||||
רון פונדק היה בשמאל? "הגיע הזמן להעמיד דברים על דיוקם. 36 הפגישות בין אהוד אולמרט לאבו מאזן הביאו את השניים קרוב מאוד להסכמה על נושאי הליבה, כולל ירושלים, הפליטים, גבולות המדינה והביטחון. השיחות היו בעל פה, בדרך כלל בארבע עיניים, ובין השניים נוצרה מידה רבה של אמון והערכה הדדית. דיאלוג רציני, עמוק, ומקצועי שכזה לא היה בין שום ראש ממשלה למנהיג פלסטיני. הם עצמם משוכנעים שאם היה להם יותר זמן - אפילו חודשים ספורים - היו מגיעים להסכם עקרונות חתום, מלווה במפה של גבולות הקבע הסופיים בין שתי מדינות לאום, ישראל ופלסטין." |
|
||||
|
||||
אנחנו נמצאים כמה חודשים משלום כבר עשרים שנה. תמיד עומד להיסגר חלון ההזדמנויות, תמיד תכף חותמים על הסכם עקרונות1. סיפורי הסבתא האלו משכנעים רק את המשוכנעים. לא לאולמט ולא לאבו-מאזן לא היה לא את המנדט ולא את היכולת להביא לידי הסכם כזה. במקרה של אבו-מאזן, גם הרצון לא היה שם. השמאל לא נהר להתפקד לליכוד, גם אם בקרב עובדי מדינה ועיתונאים מסויימים היתה הערכה מוטעת לאולמרט, על סמך אמונות כמו שתיארת. גם אם לא הייתי נסחף לתיאורים כמו "ואף אחד בשמאל לא ראה בו מעולם בן ברית", הוא לא היה בן בית בשמאל. 1 למה אני צריך הסכם עקרונות ? הסכם העקרונות נקרא אוסלו, אחרי עשרים שנה, לא הגיע הזמן לחתום על ההסכם האחרון2 ? 2 כמובן שלא. |
|
||||
|
||||
אני צריך להזכיר לך שבתקופה ההיא אולמרט כבר לא היה בליכוד? פונדק בהחלט אינו היחיד, וכדי לראות באולמרט שותף לדרך לא צריך להתפקד לקדימה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |