בתשובה לדב אנשלוביץ, 07/04/14 8:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפני כ10 חדשים הוחלט לשחרר 104 אסירים, " האסירים הישראלים צפויים להשתחרר רק בשלב הרביעי של תהליך שחרור האסירים, תשעה חודשים לאחר תחילת המשא ומתן". בנימין נתניהו: "יש מחיר כבד להחלטה הזו, אבל גם לאי-כניסה לתהליך מדיני. כניסה לתהליך תסייע לאינטרסים אסטרטגיים של ישראל". שר הפנים גדעון סער: "קל ופופולארי להצביע נגד - אבל מה יקרה אם כולנו או אפילו מחציתנו יצביעו נגד? הצבעה נגד משמעה שממשלת ישראל דחתה את הסיכום אליו הגיע ראש הממשלה עם מזכיר המדינה האמריקאי. משא ומתן לא ייפתח, וישראל תואשם, גם על ידי ידידיה הטובים ביותר, בכך שהוא לא ייפתח". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בקישור שהבאת, בדיון על שחרור הרוצחים בממשלה אמרה צפי לבני: "הם ישוחררו רק אם המשא ומתן יהיה רציני, וזאת תשובתי לאלה שמוכנים לשחרר בשביל השלום" אם כך, מה שדרוקר כינה "המצאה" הוא בדיוק האמת. זה מה שנאמר לממשלה כאשר נקראה להחליט על השחרור, ואפילו יותר. לא רק קיום המו"מ הוא תנאי אלא שעליו להיות רציני. "מוכנים לשחרר בשביל השלום". האם זה נראה היום כאילו השחרור הזה יביא לשלום או אפילו יקרב אותנו אליו ? דעתי האישית היא שהסכוי הגבוה יותר הוא שהמעשה הזה ירחיק את השלום ולא יקרבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שציפי לבני אמרה היה במסגרת שיכנוע השרים המתנגדים. לכן, צריך לעיין בהחלטה עצמה "צוות השרים...ינקוט בכל האמצעים הדרושים לשחרורם של 104 אסירים במסגרת המו"מ בין ישראל לפלסטינים, וזאת רק לאחר פתיחת המו"מ ובהתאם למהלכו, על פי התנאים, הקריטריונים, במועדים ובקבוצות שייקבעו על ידי הצוות..." לא נראה שהוכנס תנאי ספציפי אובייקטיבי, אלא ישנה אמירה סובייקטיבית, בדומה ל-"רציני", אך יותר מופשטת "בהתאם למהלכו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי, הניסוח הזה דווקא מאד מחזק את העמדה שהשחרור לא ייעשה בכל תנאי, ושישנם איזה שהם קריטריונים של שיפוט לבצעו או לא לבצעו. חבל שדרוקר לא קרא את זה וכתב דברים לא נכונים בעליל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו ראיתי את הדרוקר בכבודו ובעצמו בתכנית של לונדון (וקרשנבוים שנעדר היום) מדבר על העניין הזה, וזועק את השקר לפיו התחייבנו לשחרר את האסירים כתנאי לכך שהצד השני יפתח במו''מ. פתיחת המו''מ בלבד. זה בפרוש נוגד את הנסוח של החלטת הממשלה הכתובה שלא ניתן להעלימה. איני יודע מניין הוא מגייס את החוצפה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אמנם לא העניין עצמו אלא רק קשור בו, ובכל זאת אני רוצה לנצל את הבמה הזאת, ולהביע את דעתי על עניין האיום בפניה לאו''מ ע''י אבו מאזן. שלא כדעות מסויימות שמגיעות מהימין איני בטוח כלל שמדובר בצעד שלא יפגע בנו. איני יודע ואני חושב שאיש כולל נתניהו ואבו מאזן לא יכול בנקודת זמן זו של טרם הפנייה לדעת. רק בדיעבד אפשר יהיה לדעת ולהעריך. אבל אני רוצה לדון בנקודה אחרת שהיא האם מדובר בצעד קיצוני שהוא שבירת הכללים, צעד נורא ואיום שאסור לאבו מאזן לעשות, טענות שבאות מהכוון שלנו, ומה שאני חושב הוא שצורת מאבק זו נראית בהחלט לגיטימית בעיניי. זה לא פגועי התאבדות, וזה לא טילים על אוכלוסיה אזרחית, בתוך כללי משחק שאנו הסכמנו להם שאסור לנו להגיב באותה דרך. מדובר בצעד שאין בו שמץ של אלימות, וקשה לבוא בטענות אל אויב כשהוא פונה לאו''מ גם אם הדבר הזה גורם לך נזק. זה נכון שבעולם לא אוהבים אותנו כל כך בגלל סיבות של אינטרסים ובמיוחד אנטישמיות, אבל אי אפשר לדרוש מהאויב שלא ינצל את חולשתנו זאת. על פנייה לאו''מ לא הייתי מגיב בפעולה נוסח ''יריחו תחילה''. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך היא גם אמרה: "גם בימים שבהם יש לנו ביקורת על הפלסטינים, צריך להבין שגם כשאנחנו צודקים ומקבלים החלטות נכונות, הבניה בהתנחלויות תמיד תהפוך אותנו לצד האשם". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתיל זה נפתח בבקורתי על דבריה, שבהם האשימה את הבנייה בטרפוד ההסכם, דברים שנאמרו ברגע קריטי, שבו האינטרס הישראלי הוא לשתוק ולדחות ביקורת לרגע אחד אחרי. זה גם לא קשור לעניין אחר שהתעורר בהמשך הפתיל באם כן או לא הפרנו את ההסכם עם הפלשתינים באי ביצוע הפעימה השנייה. כמובן, כשאמרה את הדברים בזמן הדיון בממשלה, דבריה היו לגיטימיים, ואין לי ביקורת על השמעתם למרות שאיני מסכים להם. איני מסכים, כי לדעתי הגורם העיקרי שהפך אותנו לצד האשם הוא הקמת מדינת ישראל, והאמירה ''אום שמום'' ו ''לא חשוב מה יגידו הגוים אלא חשוב מה יעשו היהודים'' מזכירה לנו את הזמנים ההם טרם ה''כיבוש'', ויחס העולם אלינו, ומוכיחה שזה הגורם העיקרי. אבל, בעצם היינו אשמים גם לפני שהוקמה מדינת ישראל ולפני שהייתה ציונות. לא קל להתחמק מכך, ושום הפסקות בנייה וכיוצא בזה לא תעזורנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אותה ביקורת (''עכשיו זה לא הזמן'') אפשר למתוח גם על אריאל הבנאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכאורה יש משהו במה שאתה אומר, אבל בכל זאת בנייה, בעיני הבונים יש בה חשיבות כשלעצמה, ואי אפשר מבחינה טכנית להתחילה ולהפסיקה כמו שימוש במפסק חשמלי, מבלי לפגוע בה. לעומת זה הטחת האשמות ביריב פוליטי אין בה שום דחיפות, ואם יש חשש לנזק מידי למדינה ראוי להתאפק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל גם בבניה אין שום דחיפות. אפשר גם אפשר לעכבה או להאיצה. כזכור, לא מדובר על בנאים שבונים בשטח, אלא על ישיבה של ועדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, הרי ציפי לבני הולכת בתלם החרוש של גידור סיכונים. ההכרה במעשים שתרומתם שלילית מנוטרלת מראש בהאשמת תגובת הצד השני: "הם ישוחררו רק אם המשא ומתן יהיה רציני; הבניה בהתנחלויות תמיד תהפוך אותנו לצד האשם". | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |