 |
בכל מקרה נקלענו פה לפינה צדדית ולא מהותית לעצם העניין שהעלתי.
הטענה שלי, היא שלריבוי פרסומי "הצבא הכי ... בעולם" יש גם אפקט שלילי. משל למה הדבר דומה? למשטרה המודיעה השכם והערב על תפיסת גנבים. אחת המסקנות האפשריות של האזרח יכולה להיות שהוא מוקף גנבים מכל עבר. אני לא טוען בזכות הסתרת האמת. מה שמדאיג אותי הוא משהו חשוב יותר (גם הוא לא קשור ישירות לידיעה על יירוט הספינה הטורקית). יש לי הרגשה כבדה ששליטת הממסד השלטוני האזרחי על הממסד הצבאי נחלשה מאד וזהו מצב מסוכן ממש.
גם הדעה המאוד שלילית שיש לציבור על השלטון האזרחי וגם זעקות ה"תנו לצה"ל לנצח" הביאו למצב בו הממשלה האזרחית מתגאה בכך שלקציני הצבא יש חופש מספיק/רב/מוחלט בהחלטה על פיגועים נגד מפגעים. כמובן, שלהודעה זו יש יותר מפרשנות אחת, אבל זה מצב מאד לא טוב כאשר שאלת הביצוע ושאלת העיתוי נשמטים מידי ההנהגה המדינית ועוברים לידי הקצינים בשטח.
איך זה קשור לענייננו? שאלת הפרסום או אי הפרסום של לכידת משלוחי נשק לאוייבנו צריכה להיות 100% בידי הממשלה/משרד הביטחון. חוששני שהצעד היחיד שיכול להבטיח זאת הוא חסימה מוחלטת של הופעת מפקדי מבצעים כאלו בתקשורת. יאפשרו לראיין חיילים אך לא את מפקדיהם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש