 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא כל מדינה דמוקרטית בעולם מדרדרת לאד-הוקרטיה, בזכות שני פתרונות מקובלים: 1. שיטת בחירות דו-מפלגתית, כמו בארה"ב. הקואליציה היא של מפלגה אחת, ולכן עם סיעה מסוימת בתוכה לא מסכימה איתה, אין לה מה לעשות חוץ מלהיתפטר מהסנאט. 2. שלטון החוק: תמיכה באי-אמון פרושה סילוק שר מהממשלה, בין אם ראש הממשלה חפץ בכך ובין אם לא. בכך, כל הפרש"סה האחרונה היתה נמנעת. מכיוון שהאפשרות הראשונה לא פרקטית, מעניין אם אפשר להגיש בג"צ שיחייב את רה"מ לפטר את שרי ש"ס כי ע"פ חוק אין להם זכות להיות בממשלה לאחר שהצביעו נגדה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
להערה הראשונה: האם שיטה דו-מפלגתית משרתת את הצרכים הפוליטיים של האוכלוסיה? אני לא חושב. ברוב מדינות אירופה השיטה לא דו-מפלגתית, ובצדק, כי בשיטה כזו רוב הוויכוחים המעניינים נמסים, ואתה מקבל אחוזי הצבעה שמגרדים את ה-50 אחוז. להערה השניה: אני מסכים. קוראים לזה: "אחריות פרלמנטרית", מוסד שהחל להתמסמס אצלנו החל משנות השמונים. אבל אחריות פרלמנטרית כוללת יותר מלא-להצביע-נגד-הממשלה. אחריות פרלמנטרית אומרת, למשל, שאם כשר תחבורה יש לך ויכוח עם שר האוצר, הוויכוח הזה צריך להתלבן קודם כל בתוך הממשלה, ולא בתקשורת. כשאין ישיבות ממשלה, כשהשרים לא מבינים שהם אחראים לגורל המדינה ונכנעים לפקידים שלהם (ע"ע מצב משק המים) זה מה שקורה. אולי הפתרון הנכון הוא פשוט: עבודת צוות בישיבות הממשלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |