|
||||
|
||||
אינה כתובה בסלע. אם לפני 30 שנה משחות ומברשות השיניים היו טובות פחות, מי פה עם פלואור לא היו בנמצא כמעט, ולעומת זאת מרבית האוכלוסיה הייתה שותה מי ברז מדי יום, אין ספק שהפלרת מי השתייה הייתה אפקטיבית פי כמה וכמה (פי 3-5 על פי המחקרים האחרונים בארה"ב) מאשר היא כיום. לכן יש לשקול מחדש, מעת לעת, את התועלת מול הנזק הסביבתי והכלכלי, אם יש כזה, ולבחון אלטרנטיבות כמו הפלרת מלח שולחן, תכניות שטיפת פה בבתי הספר ועוד. אבל- אנשים כמו דוד לא עוצרים לרגע ומנסים לחשוב מי באמת ירוויח מסיום ההפלרה ומי יפסיד ממנה. במרוויחים - יצרני משחות השיניים ומי הפה - חברות מפורסמות במתחי הרווחים האדירים שלהן. הרשויות המקומיות ותאגידי המים שיחסכו כמה גרושים ולא יהיו חשופים לתביעות אם הפלואור שהוסיפו הכיל זיהומים. רופאי השיניים. יצרני המים המינרליים שנהנים מכל הפחדה הקשורה למי שתייה... במפסידים - בדואים, תושבי הכפרים הערביים הדפוקים במיוחד, מי שאיתרע מזלו ונולד בבית הרוס בו הדאגה לצחצוח השיניים בגילאים הקריטיים לא מגיעה לידי ביטוי... ואם להשתמש בחשיבה הקונספירטיבית של דוד, ברור שהוא רק כלי בידי קבוצת המרוויחים ולכן צריך להיות לו ברור שדעתו המוכתבת על ידה היא הפוכה מהמציאות :) הסטטיסטיקה אינה קורלטיבית. המנגנון הגורם לשיפור באיכות השן (למעשה, להאטת העששת) בעקבות חשיפה לפלואור מובן היטב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |