|
||||
|
||||
מנסה להביא ראיות נגד עמדתך - בכל המאה ה 20 הצלחת למצוא 2 דוגמאות לחומרים שלשימוש בהם היו השלכות מעבר לצפוי ואחד מהם הציל בינתיים מאות מיליוני אנשים ממלאריה. אתה גם מבקש מאיתנו לערוך אנלוגיה בין חומר שזמן מחצית החיים שלו הוא יותר מ 20 שנה לכזה שמתפרק בקרקע בתוך זמן קצר ובין המתריעים בשער לדורותיהם. כלומר עמדתך היא בעצם "כל מה שהמדענים המטורפים האלה עושים הוא מסוכן ומזיק מאד" וגם "אם מישהו אמר פעם ש X מסוכן וצדק, הרי שגם כשאני אומר ש Y מסוכן אני צודק" לא משכנע. לגבי הבזקי הזיכרון הייתי ממליץ על ביקור אצל נוירולוג (רק למקרה שה DDT גרם לנזק מוחי) |
|
||||
|
||||
למי שאוטם את אוזניו גם אלפי מדענים ומחקרים לא יספיקו. הוא פשוט ינפנף במחקרים מטעם ומרשויות ממשלתיות מושחתות שמגינות על התעשייה ולא על הצרכנים, שאהיה לך לבריאות עם חומרי ההדברה ועם מזונות "מהונדסים" (מזוהמים) גנטית. שאני הולך למכולת אני יודע מה לקנות ומה לא לקנות. הנה עוד כתבה בנושא ועוד כתבה |
|
||||
|
||||
אתה באמת יודע מה אתה קונה כשאתה קונה ירקות אורגניים? לדעתי אתה יודע הרבה פחות כי הניטור של מה שגדל עליהם כשלא מרססים כמעט ולא קיים. בפעם הבאה כשאתה קונה פרות וירקות אורגניים נסה לברר כמה מיקוטוסקינים יש עליהם. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שגם בדיקות ההשוואה בין אורגני ללא אורגני, אינן מראות דברים ברורים. |
|
||||
|
||||
אנקדוטה קטנה לגבי ירקות אורגנים: לפני כמה שנים היתה "מגיפה" של הרעלות בניו זילנד, בדיקה קצרה העלתה שכל הנפגעים אכלו קישואים אורגניים. בדיקות מעבדה הראו כי בקישואים הנ"ל היו רמות חריגות של אלקלואדים - רעלנים שהקישוא מפריש כשהוא נמצא תחת התקפת מזיקים. במקרה הספציפי ההוא, עקב העובדה שהקישואים לא רוססו, הם היו תחת התקפת מזיקים אינטנסיבית בעקבות מזג אויר חם מהרגיל, ולכן הפרישו יותר אלקלואידים מהרגיל. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שהניו זילנדים למדו את הלקח והפסיקו לאכול קישואים. |
|
||||
|
||||
רצית לומר שאתה מקווה שהם הקישו(א) את המסקנות הנכונות מהמקרה הנ''ל. |
|
||||
|
||||
בינתיים הבאת לנו מחקר של רמאי מדופלם והרבה רעש וצלצולים. אני מבין שלעמדתך הרשויות הממשלתיות הן מושחתות כולן, שהתעשייה רק רוצה להרעיל לך את הבמבה ושרק "מדען" אחד יודע את האמת, אבל אני מקווה שאתה מבין שזו נראית כמו עמדה שולית למדי. לצערך ה "מחקר" המצוטט ב "עוד כתבה" הוא מזוייף: והתפרסם בכתב עת ללא ביקורת, לא בנושאים ביולוגיים ושבאופן כללי משתמשים בו לפרסום מיני הבלים. הוא אינו מבוסס על מחקר עצמאי כלשהו ומצטט את המחקר המפוברק הקודם שכבר הבאת. בשלב זה אולי כדאי לך לעשות חושבים. עלה והצלח! |
|
||||
|
||||
למה מונסנטו אינם תובעים את המחברים? |
|
||||
|
||||
בשביל הכותרת "מונסנטו מנסה לפגוע בחופש הביטוי!" בירחוני ההזויים? נראה שהקהילה המדעית עושה את העבודה בשבילם: http://pipeline.corante.com/archives/2013/04/30/is_g... אבל יש שני דברים מעניינים - האחד הוא שהמאמר המדובר נראה כמו אותו מרק של האשמות, רמיזות, קישורים בין חולדה לאדם ובין אדם לפופקורן ואותה קריאה להניח הנחות שמשתקפת בהודעות של דוד - כלומר אם היינו משערים שיש הפרעה נפשית שגורמת לסגנן כתיבה שכזה, אפשר לשער שהמחברים ודוד לוקים בה כולם. השני הוא שלא רק שהמאמר צוטט בכל המדיה ההזויה, אלא שבחלק מהמקרים הוא זכה לפרשנות מפורטת ופיסקאות מתוכו צוטטו כהוכחות חד משמעיות לדברים כאלו ואחרים.
Now, that presumably sounds extremely detailed and impressive if you don't know any toxicology. What you wouldn't know from reading through all of it is that their reference 121 actually tested glyphosate against human CYP enzymes. In fact, you wouldn't know that anyone has ever actually done such an experiment, because all the evidence adduced in the paper is indirect - this species does that, so humans might do this, and this might be that, because this other thing over here has been shown that it could be something else. But the direct evidence is available, and is not cited - in fact, it's explicitly ignored. Reference 121 showed that glyphosate was inactive against all human CYP isoforms except 2C9, where it had in IC50 of 3.7 micromolar. You would also not know from this new paper that there is no way that ingested glyphosate could possibly reach levels in humans to inhibit CYP2C9 at that potency. |
|
||||
|
||||
אני חש שלא בנוח להגן על מונסנטו ש"כבודם" במקומו מונח. קראתי רק את התקציר והטיעונים בדבר ההשפעות של הראונדאפ נראים על פניהם בעייתיים, ולו רק בגלל שלא ראיתי שם ניסיונות מדעיים עם קבוצות ביקורת, בידוד משתנים וכד'. אבל אולי בגוף הכתבה מופיעים כל אלה. מהזמן שעבדתי בגידולי שדה, אני זוכר שההרביציד היחיד שהיה רעיל, היה דוקטלון. חבל שיש ירוקים שמחלישים את המגמה הירוקה בדברים השטחיים שלהם. היו דברים שנכתבו על פרתיון שבבירור היו מופרכים לחלוטין; פרתיון מאד רעיל אך מתפרק מאד מהר. בעמק בית שאן שם גרתי, הוא היה מתחיל להתפרק כבר בדרכו מהמטוס לאדמה כשהיה חם מאד. חלק מהפיריטרואידים שהופיעו אז היו בעלי LD50 פחות ממלח בישול. היו כמובן גם רעלים מסוכנים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |