בתשובה לדן בידנר, 26/03/02 1:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אנחנו מתייחסים לחיים ע"י שפה ומונחים של חיים, אז מכונית היא יישות חיה, יש לה חילוף חומרים, היא נושמת חמצן, היא פולטת אדי מים ודו תחמוצת הפחמן, היא אוכלת פחמימנים, היא שותה אלכוהול בברזיל, היא זזה קדימה, ימינה, שמאלה, אחורה, היא נולדת בבית החרושת, יש לה מחלות ילדות, היא מתה בתאונה, או במחלת זיקנה כמו חלודה, יש לה שכל ממוחשב, יש גם מחוננות היודעות להיכנס לחניה, יודעות להזהיר אותנו מצרה וסכנה, יודעות את מסלול הנסיעה, בעתיד נבקש אותה להיות מוכנה ליציאה, להכין קפה ועוגה, לקחת אותנו לחתונה, להיות חמה בחזרה הביתה, למה? כי קר בחורף, לא? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון הנגדי לשלך מנוסח דוקא היטב בתגובה שמעליך: "אבל אני גם חושב שצריך להתייחס לחיים לא במידת המורכבות של היצור,אלא אולי על פי הרצון שלו לשרוד,להתקיים להתרבות ולהעביר את תכונותיו הלאה לדור הבא." רצון לשרוד - X להתרבות - X להעביר תכונות לדור הבא - X. נכשלת במבחן טיורינג-ליסינג. המתמודד הבא בבקשה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |