 |
|
 |
||
|
||||
 |
המאמר כותב שההכלאות שמשמשות לשיבוח ללא הנדסה גנטית הן פשוטות ולא מסוכנות. אבל זה לא המצב. בשני המקרים יש פיקוח קפדני על התעשייה. הנימוק הנוסף הוא יש כאן תעשייה רודפת בצע וש"הרבה דברים יכולים להשתבש בדרך לצרכן". זה נראה נימוק תמוה. יכלו להפעיל אותו גם בדוגמת תפוח האדמה המקושרת. יכלו לטעון שזרע תפוח האדמה היה תקין. משהו השתבש בתפוח האדמה אצל החקלאי. אבל לא טענו. אבל מה שיפה בטענה הזו היא שהיא מאפשרת להשתיק כל ביקורת: מי ירצה לטעון לטובת חברות המזון הגדולות? ואולי הוא בכלל מקבל מהן כסף? ונימוק נוסף: הנדסה גנטית (ולא רק גנטית. שוב ר' המאמר המקושר. אבל זו אינה הדוגמה היחידה) מועילה לא רק להאכיל רעבים בעולם השלישי. היא עוזרת להפחית את השימוש במדבירי חרקים רעילים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איך בעצם הנדסה גנטית מפחיתה את השימוש בחומרי הדברה (אני מתעצל לגשת למדף ולפתוח ויקיפדיה)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת המטרות של טיפוח זנים חדשים היא עמידות בפני מזיקים שונים. אם הזן עמיד יותר, אפשר להשתמש בפחות חומרי הדברה. הנדסה גנטית (כמו גם טיפוח לא מהונדס) יכולה לעזור לפתח זנים עמידים (אני מניח שעמידות זנים נשחקת עם השנים וחייבים להמשיך לפתח זנים עמידים). אין לי מושג מהי היעילות של הנדסה גנטית לעומת שיטות טיפוח לא הנדסיות (אלגבריות?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת העמידות הזאת? החשש שלי שבסך הכל עברנו מריסוס בחומרי הדברה להפרשתם מתוך הצמח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שאולי הצמח פחות טעים (או פחות נוח לעיכול) לחרקים? נימוק חלופי: אם חומרי ההדברה נמצאים במינון מיטבי בתוך הצמח, לא צריכים לגרום נזק לשאר הסביבה בפיזורם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיליארד כנימות לא טועות. אני מבין שגם אתה בעצם לא יודע מה הסיבה. צריך לקרוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אם אתה מספיק אינטילגנט להבין את גסות הרוח שלך עצמך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לי להעיר למישהי לא מזמן שלדעתי המתודה הסוקרטית אינה מתאימה למדיה הזאת. מה שבשיחה פנים אל פנים, או אפילו בצ'ט, יכול להיות כלי רטורי יעיל ומנומס, נתפס הרבה פעמים אחרת לגמרי כשאתה זורק את השאלות הקטנות האלה בפורום, כשבדיעבד מתקבל הרושם שציפית לקבל את התשובה המיידית רק כדי לחזור ולהסביר שהיא טריביאלית בעיניך ואתה מחפש הסבר עמוק יותר. אם מלכתחילה היית טורח לפרט מה אתה יודע בתחום ומה באמת אתה רוצה ללמוד, אותם דברים שעלו בהמשך, לא היית נתפס כמתנשא. אגב, אני עדיין זוכר את אחת ההודעות הראשונות שלך כאן, כשהיית עדיין קורא נבוך ושאלת משהו על הסיבה לפחיסותו של כדוה''א (או שמא על המישוריות של מערכת השמש), מה שגרם לתשובות המיידיות על כוח צנטריפוגלי ומשיכה צנטריפטלית, אותן תשובות שראויות להנתן לאלמוני עליו איננו יודעים דבר, ורק בהמשך כשפירטת יותר התברר לנו שאנחנו מדברים עם פיזיקאי ששואל משהו קצת עמוק יותר על חבורת הפתרונות למערכת משוואות דיפרנציאליות מצומדות בתנאים של המילטוניאן מאופס, ויעקוביאן מתבדר או להיפך. אין לי מושג אם אתה עושה את זה בכוונת מכוון, ולי זה לא מפריע בכלל, אבל שאלת, אז עניתי. ולמותר לציין שאני שמח לראותך מסתופף כאן שוב, ומקווה ששלומך טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לדעתך המגיב\מגיבה התרגזה עלי כי לא הבעתי הערכה לתשובה של צפריר? עכשיו אני לא שואל באופן סוקרטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אומר המשך בדרכך. המגיב התרגז עליך בשמה של מוטצית רשת של פוליטיקלי קורקט כלשהו. אני משוכנע שהוא לא היה מודע לפמיליאריות בה נכתבה התגובה, פמיליאריות שמיתרת את הצורך בפיסי המעיק. לכשהתוודע לכך בהמשך התגובות הוא ודאי נבוך מההתפרצות שלו, בעצמה לא כל כך פיסי. אבל אני מסכים עם שכ''ג שדיאלוג סוקרטי לא עובר טוב ברשת. נדמה לי שזה היה מה שניסתה האילה הזמנית הספרותית לעשות וכל כך תסכל את הפונז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני מתבייש להודות שבכלל לא היו לי כוונות סוקרטיות. באמת רציתי לדעת. עכשיו אלך לשתות קצת רוש עם ראונדאפ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, מכירים את התירוץ הזה, קודם לא היו לך כוונות סוקרטיות, ואחר כך היו לך כוונות אפלטוניות, זה הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיכוטומיה השמרנית הזאת היא כל כך פסה1, לפחות לפי פייסבוק את/אתה/חצי-חצי/שבעים-שלושים/את->אתה/אתה->את/אתם/אתן/אתהן/אתונותיהן/וואטאבר צריכים הרבה יותר סלאשים כדי לכסות את כל האופציות האפשריות. 1 עבר זמנה, על משקל קשה2 2 אני כבר וויתרתי על היכולת לנקד כאן, מתנצל מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ההעדפות בוויקיפדיה העברית: "מגדר: O (לא גלוי) O נקבה O זכר אין חובה למלא העדפה זו. המערכת משתמשת במידע זה כדי לפנות אליך/אלייך ולציין את שם המשתמש שלך במין הדקדוקי הנכון. המידע יהיה ציבורי." באתר Commons יש כנראה גרסה שונה (חדשה יותר?) של הממשק ושם הניסוח של ההעדפות הוא: "איזה תיאור מתאים לך? O (איני רוצה לומר) O היא עורכת דפים בוויקי O הוא עורך דפים בוויקי אין חובה למלא העדפה זו. המערכת משתמשת במידע זה כדי לפנות אליך/אלייך ולציין את שם המשתמש שלך במין הדקדוקי הנכון. המידע יהיה ציבורי." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה טוען שההגדרות של ויקי בעברית יותר נכונות/ראויות/מעודכנות רק על סמך זה שיש לה יותר מבקרים מאשר אתר הנישה פייסבוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחלה חשבתי שהתכוונת ל''פסה'' במובן של ''פסה מן העולם'', אבל אחרי שהבהרת שזה פסה על משקל קשה, הבנתי שטעיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם זה שומר על המשמעות גם במובן שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה לא היה ברור, לדעתי השאלות של ראובן היו שאלות טובות והתשובות שלי היו קצת מתחמקות. לא ברור לי למה השאלות שלו נראות מעליבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים, אבל אני חושב שיש אנשים שזה מפריע להם, בעיקר תגובה בנוסח ''אז אם כך גם אתה לא יודע את התשובה...''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהדברה קלאסית אנחנו משחררים כימיכלים רעילים עם בררנות נמוכה יחסית לסביבה, מתוך תקווה שזה יהרוג טפיל ספציפי על הצמח. בהנדסה גנטית אפשר להחדיר גן שיבטא חלבון שיהיה ספציפי לטפיל/טורף מסויים. למשל חלק ניכר מהתירס בארה"ב מכיל גן שבמקור שימש חיידק ישראלי כדי למנוע גידול של יתושים בשלולית שלו. להבדיל מכימיכלים, חלבונים יכולים להיות ספציפיים בהרבה, ובלי רעילות בכלל לבני אדם/חיות אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! בדקו את החלבונים הללו? בסך הכל ריסוס זה משהו שיורד בשטיפה ומתפרק באוויר אבל לך תוריד איזה רעלן של חיידק שמייצר בגרגרי התירס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה הגדולה עם ריסוס היא לא אצל הצרכן (בהנחה שהמרסס מקיים את הנדרש במערב1), אלא אצל אנשים הגרים בקרבת השדות המרוססים, ובפרט עובדים בחקלאות ובני משפחתם2. הרעלן של החיידק נחקר בצורה אינטנסיבית במשך שנים רבות. הרעלן מצוייד במנגנון די מתוחכם, שמונע ממנו לפגוע בחיידק, ועל הדרך גם בנו. החלבון יוצר גבישים, ורק כאשר הוא מגיע למערכת העיכול של החיידק, הגבישים נמסים והחלבון משוחרר. לאחר מכן החלבון מנצל פפטידזות של החרק (חלבון החותך חלבונים אחרים) כדי להפוך מלא-רעיל לרעיל. גרסאות שונות של החלבון הזה רעילות לחרקים שונים, אבל עבורנו, סביר להניח שתוכל לאכול את הרעלן הזה במקום סטייק כל יום מבלי שזה ישפיע על בריאותך. לא ידוע לי על ניסוי בו הצליחו להרוג עכברים עם החלבון הזה. 1 "The World Health Organization estimates that there are 3 million cases of pesticide poisoning each year and up to 220,000 deaths, primarily in developing countries." 2 למשלhttp://www.toxipedia.org/display/toxipedia/Effects+o... "This meta-analysis supports an association between parental occupational exposure to pesticides and brain tumors in children and young adults, and adds to the evidence leading to the recommendation of minimizing (parental) occupational exposure to pesticides."
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23567326 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגניב! תודה. אני תמיד חששתי ממזון שאפילו כנימות לא מצליחות לאכול, עכשיו הרגעת אותי. רק שלא יפתחו גם לזה עמידות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל-חשש, הן כבר פיתחו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים היא דווקא מגבירה את השימוש בחומרי הדברה - הצמח המהונדס עמיד לקוטלי עשבים וניתן לרסס את השדה בקוטלי עשבים לא בררנים באופן חופשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על כך שהעמידות לראונדאפ קופצת לצמחים אחרים. לא תבעו פעם מישהו על "גניבת גנים" מפני שהחלקה שלו עמדה קרוב מידי לחלקה מהונדסת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הזה הגנים לא עברו לצמח אחר, אלא באופן הסטנדרטי, מדור אחד של הלפתית אל הדור הבא. הגרעינים המהונדסים "נפלו ממשאית" כמאמר הביטוי האמריקאי, ונקלטו בשדה של שמייסטר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |