|
כל הטענות של הפלשתינאיות על כמות המים לתושב ברצועת עזה הוא קישקוש אחד גדול, קישקוש דמגוגי. הבעיה של רצועת עזה אינה ישראל אלא רצועת עזה כשלעצמה. רצועת עזה היא איזור גיאוגרפי שחון שנידחסו בו מליון וחצי פלשתינים. מבחינה דמוגרפית וכלכלית אין לו הצדקת קיום ואין לו עתיד, אלא רק בתנאי שלום ושיגשוג שהפלשתינים אינם מוכנים לו.
החקלאות בעזה היא חסרת סיכוי אלא אם כן מוזרמים לשם מים שמובאים מחוץ לעזה, וגם אז ענפי החקלאות מוגבלים כנראה למעט סוגים שיכולים להתקיים באקלים הגרוע שם, או לחילופין בחממות , שהן נידמה לי פטנט ישראלי. אפילו לתעשיה נירחבת דרושים מים מבחוץ, אלא אם כן מדובר בתעשיה עדינה שלא צורכת משאבים חומריים (מים וחשמל בעיקר), כמובן שבתנאי סיכסוך עם ישראל אין שום סיכוי לתעשיה כזו. מבחינה היסטורית, נדמה לי, רצועת עזה היא כפרי דייגים עם קצת חקלאות שמספיקים , נאמר, ל- 300 אלף איש בקושי; יש שם היום מליון תושבים לפחות מעל להגיון הכלכלי. אז מה לעשות , מי שבחר לגור בצפיפות באיזור שחון שלא יתלונן על חוסר במים.
תושבי רצועת עזה למעשה מוחזקים ברצועה נגד רצונם, אילו ניתנה להם האפשרות הם היו ברובם מהגרים ממנה. להערכתי, אם הפלשתינאים לא יגיעו להסדר עם מדינת ישראל רצועת עזה תתרוקן כך או אחרת, כאשר תנאי הכליאה על התושבים שם יתרופפו.
|
|