|
||||
|
||||
בשיחה היום בגלי צה"ל דיבר מולי שפירא נגד עירוב מוסיקה בהתבטאויות פוליטיות. הוא נשאל לגבי השמעת יצירותיו של ריכרד וגנר וענה שאולי בעוד 10 שנים; כל עוד חיים אתנו ניצולי שואה.. חיים אתנו 23% מאזרחי המדינה שברור מה אומרות הדעות הכהניסטיות של זילבר. אבל הם שקופים ואינם בני אדם, לכן ההיפגעות שלהם אינה חשובה לנו. |
|
||||
|
||||
וממתי *אתה* נגד השמעת וגנר? (גם בלי חוסר היכולת להבחין בין סתם איכסה לבין השואה). |
|
||||
|
||||
הניסוח שלי היה באמת מסורבל אבל השאלה שלך היא אופיינית. רציתי להביא את דעתו של מולי שפירא. אתה ישר מתקיף. במקום לשאול אותי האם אני נגד השמעת מוסיקה של וגנר-אני בעד-אתה יורה: "ממתי אתה... ". מה הקשר לשואה כאן? מולי שפירא הסביר את התנגדותו להשמעת מוסיקה של וגנר באי רצון לפגוע בניצולים. לא בגלל האנטישמיות של וגנר. היו עוד אנטישמים בין המלחינים: שופן למשל בא לתת הופעה ושאל האם יש יהודים בקהל. כשאף אחד לא הודה שהוא יהודי, הוא אמר שאם היה יהודי בקהל הוא לא היה מנגן. יש עוד מלחינים אנטישמים. זו אינה אבחנה בין איכסה לבין השואה. הבעת דעות כהניסטיות לא רק שהן הסתה גזענית אלא זה בשולי החוק. מאז בחירתו של כהנא לכנסת זרמו מים רבים בירדן. בזמן ההוא, לא היו נותנים פרס על מפעל חיים לכהניסט. היום מיכאל בן ארי היה יכול להיות חבר כנסת ואף אחד לא החרים אותו. |
|
||||
|
||||
גם ציפר בהארץ הבוקר מדבר בגנותו של זילבר ובזכות ניני מהזוית האישית שלו, וגם איתו אני לא מסכים. הבעיה היא לא אצל הזמר שרוצה לספר לעולם מהן אמונותיו |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |