|
||||
|
||||
לשיטתי (הפתוחה לשיפורים), כל מורכבות היא דרגה של חיים. ישנם מכשירים מורכבים למדי (אם כי שים לב כי טרם הגדרתי במדויק את נוסחת המורכבות), ניתן כאמור להגדירם כחיים בדרגה כזו או אחרת (כל דבר), השאלה באיזו דרגה. כדי להמלט מהגדרתם של אלפי מיקרוסקופים קונפוקליים ומעבורות חלל כאורגניזמים מן המניין, הצעתי את השימוש בנגזרת ראשונה ושנייה לגודל המורכבות. ע"י שימוש בנגזרת עפ"י זמן,קרי,"פוטנציאל החיים", תנורמל סקלת החיים עפ"י האינטואיציה שלנו, וגם גביש ומעבורת יוותרו "דוממים". בתשובה לשאלתך "האם חתיכת סיליקון כשהיא חלק ממחשב היא יותר חיה מכשהיא לבד?" אענה כיהודי טוב בשאלה: האם לבך חי יותר כשהוא במקומו או כשהוא על מגש? |
|
||||
|
||||
אני מקווה שתסלח לי על הסניליות המתמטית, אבל אני זקוק להסבר בקשר למה שעושה הנגזרת. אם זכרוני אינו מטעני, הרי שהוצאת נגזרת של קו עקום, מוציאה את השיפוע של הקו באותה נקודה. אם אני צודק, הרי שאדם בגיל 40 הוא הרבה פחות חי מאשר אדם בגיל 7, והטענה הזו נראית לי, אפעס, מוזרה. ולשאלתך האחרונה: תלוי כמה זמן הוא מונח על המגש. |
|
||||
|
||||
זכרונך אינו מטעה אותך, זוהי משמעות הנגזרת. "פוטנציאל החיים" ,כלומר מידת החיוניות, הגוברת בבן ה-40 פחותה מבן ה-7 אם המוח הסקרן שלומד מהר וצומח מיום ליום. ("בצעיר היכולת להתבגר והבוגר יכול רק להצטער" דותן המשורר). פרקטית, אם הייתי רוצה לגדל בתנאי מעבדה אורגניזם המתפתח בלי סוף, הייתי יוצא מרקמת תאים צעירה ו"פוטנציאלית" ולא רקמה זקנה שעברה דטרמינציה. זהו ברמה העקרונית, הטעם לשימוש שעושה המדע בתאי גזע עובריים. בקשר לחיוניותו של לב על מגש, דג על דרגש וכדומה, עיין בתגובתי לג. שמעון: עוד על משמעות פוטנציאל החיים בתגובתו של ewilde: |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |