|
||||
|
||||
אחרי כל השנים האלה, הלב עדיין נחמץ. תודה על ההסבר המעניין. |
|
||||
|
||||
אפשר להתנחם שזו המלחמה היחידה שישראל יצאה ממנה עם רווח מדיני ארוך טווח. גולדה, דיין ואלון בחיים לא היו סומכים ומעריכים מספיק את סאדאת כדי לתת לו את כל העומק של סיני. היינו צריכים לקבל את הסטירה1 כדי למחוק את הזלזול הדנידיני בשכנינו. גם אז יש כאלה שלא לומדים כמו אהוד ברק שהסצנה שלו דוחף את ערפאת יכולה היתה בקלות להחזיק פרק בדנידין. ___________ 1 שלא לומר צריבה תודעתית |
|
||||
|
||||
> גולדה, דיין ואלון בחיים לא היו סומכים ומעריכים מספיק את סאדאת כדי לתת לו את כל העומק של סיני. כבר נדרשו לכך כאן - ישנם מסמכים רישמיים המציגים תמונה שונה. ראה הפתיל מתגובה 622582, וספציפית תגובה 622727 |
|
||||
|
||||
מפתיע. השתתפתי בדיון בזמנו אבל מסתבר שפספסתי את הפתיל הזה. תמיד הייתי תחת הרושם ש ''טוב שארם א שיח בלי שלום משלום בלי שארם א שיח'' היתה האמירה שייצגה את עמדת ממשלת גולדה יותר מכל. גם הדמות של גולדה עצמה הצטיירה לי הרבה יותר קיפודית מאשר עולה מן המסמכים. יכול להיות שהגנרלים היו בשכרון כח יותר מהפוליטיקאים. עדיין השפעתם של הגנרלים היתה אז לא קטנה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |