 |
חצית כאן גשר מחשבתי בצורה קצת לא מסודרת. לא, המשמעות היא לא כי כל פוליטיקאי שואף רק לנצל את בוחריו (אם כי יש גם כאלו, שכל תכלית קיומם הפרלמנטרי היא לשמר את כוחם). אבל כפי שנאמר, הפוליטיקה היא תכליתית, לא מוסרית. או במילים מוכרות יותר, "המטרה מקדשת את האמצעים".
המערכת הפרלמנטרית בישראל מובילה לכך כי ראש ממשלה שיתעקש על כך שכל צעד שבו ינקוט יהיה מוסרי ומכובד יוביל את עצמו מהר מאוד אל התהום, ויאלץ לזנוח את המטרה הראשית שהציב לעצמו כשנבחר לתפקידו. במקרה הזה, המטרה היא השגת הסכם מדיני עם הפלסטינים בתקופה הקרובה, שנחשבת בעיני מומחים רבים כחלון הזדמנויות שעומד להסגר עם מותו של ערפאת. האמצעי הוא שמירה על קואליציה יציבה לקראת הסכם כזה. הדרך היחידה לשמור על קואליציה כזו היא על ידי מתן סכומי כסף גדולים לש"ס.
אם ראש הממשלה היה מקפיד, באופן מטופש משהו, לשמור על "המוסר" ועל "כבודו העצמי", ושאר תארים מתחסדים, הוא היה נותר עם קואליציה צרה, שכל מפלגה המעוניינת בכך היתה מסוגלת להפילה, גם אם המדובר באמיר פרץ. בנוסף, ההסכם היה זוכה לרוב רק על ידי תמיכת הערבים, דבר שהיה מהווה כלי פוליטי רב עוצמה בידי מתנגדי ההסכם, ומוביל כנראה לנפילתו במשאל עם או בבחירות.
בקיצור, השאלה היא כזו: האם אתה בוחר בהסכם שלום, או בראש ממשלה "מוסרי, בלתי לחיץ ובעל כבוד עצמי"? אם אתה מעוניין באפשרות השניה, אני אישית הייתי מציע לך להצביע לבני בגין בבחירות הבאות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות