בתשובה לשם שגרתי, 15/01/14 21:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש לי בעייה קשה עם התנועה המתחזקת בעולם המערבי ובישראל למען אאותנזיה, בשל ההתנגשות בין ערך החיים לבין חופש הפרט. אבל תגובות כגון הנ"ל מראות שאנחנו כבר מתגלצ'ים במורד המדרון החלקלק. לא רק מקובל להמית את עצמך, כמו גם להמית את יקיריך; מתעוררת ביקורת כלפי מי שדבק בחיים. לא משנה שהפציינט היה אופטימיסט שבע-קרבות ותאב-חיים, הרצונות שלו בחייו הפעילים כבר לא מעניינים. יש מי שהחליט בשבילו ובשביל קרוביו שהוא סובל, ושיש להמיתו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח אם תבהירי לכולנו למה את מתכוונת ב"תנועה המתחזקת בעולם המערבי ובישראל למען אאותנזיה" ויותר מכך "בשל ההתנגשות בין ערך החיים לבין חופש הפרט."?? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח אם תבהירי לכולנו מדוע את משתמשת בטון הדיבור הזה, האם לא שמת לב למגמה אירופית ללגליזציה של המתת חולים (בהולנד, בלגיה ושווייץ בפרט), והאם לא ברור מאליו שסיוע לרצונו של אדם למות מתנגש עם תפישה הרואה בחיי אדם ערך עליון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא טון דיבור, זה טון כתיבה ;-) מסתבר שזה נבע בשל חוסר מידע מצדי. את המילה אאוטנזיה אני מכירה בהקשרה ההיסטורי הטעון: שיבוח הגזע; עיקור אישה בכפיה בארה"ב בצו בית משפט; מדע שמנסה להוכיח את עליונותם של בני המעמד העליון; וכמובן המבצע החיסול המפואר הראשון של הנאצים לפני שהתחילה המלחמה של "מוגבלים" וילדים; ניסויי העיקור ההמוני שהם ביצעו באוכלוסיות מסויימות עד שהפסידו במלחמה. בין כל זה לבין זכות הפרט, אין כל קשר. ולעניין: אני דווקא מסכימה, שבמקום שבו הפציינט עצמו מגיע למסקנה שהוא רוצה לחיות ויהי מה כל עוד אפשר (מטעמים דתיים, פילוסופיים או רגשיים), או בני משפחתו אם איתרע מזלו והוא במצב צמחי, צריך לכבד את זה. מצד שני, יש עוד מצבים שחוזרים על עצמם: מישהי שמעבירה מספר חודשים מלאי כאב בבי"ח בהארכת חיים שלא היא רצתה, בגלל שבן הזוג שלה לא מסוגל להתמודד עם הרעיון שתמות; הורים של מישהו שעבר תאונה, והפגיעה היא כזאת שאין אין אין סיכוי שהוא יצא מזה שוב. אבל הם מעבירים את הזמן באשליות על כך שהם רואים שיפור ואוטוטו... ומאיימים שיעשו סקנדל בעיתונות כשלא משתפים פעולה עם האשלייה שלהם (זה בדרך כלל שלב שנמשך רק כמה ימים). אז סליחה, כאן לא מדובר בקידוש החיים, אלא עם כל הכבוד בקידוש קשיי הפרידה של אותם אנשים. החוק השוויצרי מאפשר המתת חסד כבר מ1942. החוק ההולנדי משנות ה70. החוק הבלגי מ2002. כך שהמגמה איתנו זה זמן מה. ועל המדרון החלקלק שמעתי גם לפני כמה וכמה שנים, ותמיד מבני אנוש שניתן להגדיר אותם כפונדמנטליסטים. אני זוכרת במיוחד אחת ששייכת לכת קתולית שסיפרה לי ברצינות גמורה על בן הכת שחלה בהולנד, והם שמרו עליו ימים כלילות, אבל אז הגיעה האחות ההולנדית המאמינה בחסכון בהוצאות, וללא ידיעתם הזריקה לו את זריקת המוות. אבל אולי אני מדורדרת כבר מדי, אני תומכת בזכות להפלה. וטיעון הנגד לזה הוא גם כן החיים כערך עליון. ובשם הערך הזה אוסרים על נשים וקטינות באירלנד ובחלק ממדינות דרום אמריקה להפיל, גם אם זה מסכן אותן, גם אם עברו אונס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התבלבלת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התיקון. אבל הטעות היא רק חלקית: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעשורים האחרונים נוספות עוד ועוד מדינות המתירות המתת חולים. ניתן להתווכח אם זה מבורך או אטי מדי, אך קשה לטעון שאין כאן מגמת לגליזציה. בעשורים האלה, הנימוק המקובל ללגליזציה אינו שיפור האנושות וסילוק מטרדים יקרים, אלא התחשבות ברצונות של חולה הנוטה למות. מסתבר מהמאמר של מנחם בן ומהתגובה של שם סדרתי, שעניין הרצון המפורש למות פחות מעניין את התומכים. נוצרת חזקה שיש להמית חולה אם יש אפשרות קלושה שהוא מבקש למות. התופעה הזו חדשה בעיני, ומפחידה אותי מאוד. מבחינתי היא התממשות של אזהרות האלרמיסטים מפני מדרון מסוכן. גם בנושא ההפלות ערך החיים והחיים-הפוטנציאלים מתנגש מול ערכים אחרים (בריאות, שלווה נפשית, רצון חופשי - של האם) וגם שם הוא במגמת נסיגה באירופה. לאחרונה ממשלת ספרד מנסה להפוך את המגמה, אבל נוכח התנגדות בשמאל המקומי ובביורוקרטיה האירופית, לא נראה לי שיש ליוזמה הזו סיכוי. המגמה הזו פחות מטרידה אותי, אולי מכיוון שאין לי או לאהוביי סיכוי גבוה להפוך לעובר בשבוע 13 שמישהו רוצה להמית משיקוליו. בכל מקרה, לא ברור לי מדוע הכנסת את נושא ההפלות לדיון - ברור לכולנו שחיים אינם ערך מוחלט הגובר על כל שיקול אחר (ואפילו אינם מוגדרים היטב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף, רציתי לקשר ל http://en.wikipedia.org/wiki/File:Euthanasia_and_the... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק ההגדרה ל"אפשרות קלושה שהוא מבקש למות"? מסמך משפטי ברור שעליו הוא חתם בדעה צלולה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נתת דוגמה לאדם שביקש במפורש להמיתו. זה לא ממש קשור לסיפור של שרון, ולתביעה/ציפייה להמיתו ללא התבטאות תומכת של החולה או משפחתו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |