 |
קשה לי לזכור את שרון כמכלול אחד. הוא מורכב מדי.
מצד אחד שרון הצעיר הלוחם הנועז והמבריק אך הפרוע, שסומן בגיל צעיר על ידי בן גוריון כרמטכ"ל עתידי אם רק יגמל מההרגל לא לומר אמת, יחידה 101 וכיתור הארמיה השלישית.
מצד שני שרון המבוגר הפוליטיקאי המוליך שולל את בגין, המחשק מימין את שמיר, אבי ההתנחלויות אבל גם המוציא לפועל של פינוי ימית והבולדוזר ששיכן את העליה הרוסית הגדולה.
מצד שלישי שרון הזקן המדינאי "הסבא החביב" אבל עדיין חוצפן לא רגיל.
ובנוסף איש המשפחה שהתאלמן והתחתן עם גיסתו, ששכל את בנו הבכור, ובנו השני ישב עבורו בכלא.
יותר מדי להכיל כדי לזכור אותו באופן אחד.
אבל אם צריך להבחין במאפיין בודד של אישיותו אני חושב שהדבר הכי בולט שעבר כחוט השני בכל עשייתו הוא שהיה מפא"יניק. בכך היה מאוד דומה לשמעון פרס. קודם עושים ואחר כך שואלים שאלות, או בניסוח החביב על פרס - כשאתה מכין חביתה אתה חיב לשבור ביצים. מין גרסה מתונה של "המטרה מקדשת את האמצעים".
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש