בתשובה להפונז, 01/01/14 8:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השווית בין דברים שונים זה מזה שדומים זה לזה באופן שטחי ומזה קפצת למסקנות לא נכונות. זה כמו מישהו שאומר: תפוח עץ דומה לתפוח אדמה ותפוח אדמה הוא מוצר שמיוצר מאדמה, לכן מחיר כל מוצר שמיוצר מאדמה צריך להיות שווה למחירי תפוחי עץ. לא ניתחתי מה ההבדל, אבל אני משוכנע שרמאות היא "עבירה" ברובד עמוק הרבה יותר מעבירת "גניבה" , קל וחומר מעבירת "גניבה לייט" , קל וחומר ממה שניתן לחלוק עליו אם הוא בכלל "גניבה לייט" או "שימוש במוצר שהבעלות עליו אובסולטית". שימוש פירטי במוצרי אומנות, דומה בעיני בחומרתו לעבירות תנועה ולא יותר. כלומר — יש מצבים בהם החלת זכויות יוצרים היא מעבר לסביר, גזירה שאי אפשר לעמוד בה, לכן איני מכבד אותן. אני עדיין ממליץ בחום לצפות בסרט grave of fireflies שאת הלינק אליו נתתי בתגובה הקודמת, פירטיות או לא פירטיות, מי שלא צפה בסרט מפסיד. אני מתפלא אם בזמן לימודיך, או בזמן עבודתך השוטפת אתה לא מצלם קטעים מתוך ספרים ומאמרים בלי שקיבלת רשות לצלם. זו גם עבירה על זכויות יוצרים, אלא שרוב החוטאים בה עושים זאת מתוך הרגשה שזכויות היוצרים במקרה זה הן אובסולטיות. להערכתי — הסיבה לפירטיות בהפצת אומנות וחומרים דומים היא ששימוש בתשלום הוא יקר ומגביל בצורה לא ניסבלת. מכיוון שפתרון לאובסולטיות זו לא יבוא מרצון חופשי של היוצרים/המפיצים הדרך היעילה היחידה היא להעמידם בפני עובדה (אם תמשיכו למכור יקר יגנבו מכם את הסחורה). בפירוט שלי בתגובתי הקודמת ציינתי בכוונה את האחוזים הגבוהים של אי שימוש בחומרים שהורדתי, עשיתי זאת כדי להצביע על ייקור המוצר מעבר למה שנדמה במבט שטחי; הייקור הוא לא רק בגלל שרשרת התיווך אלא בגלל ששיטת המכירה הנובעת מזכויות יוצרים היא שיטה כושלת (כושלת במובן זה שחלק גדול מהקניה הוא ביזבוז כסף על מוצר שלא יעשה בו שימוש ראוי). אין לענין הביזבוז הזה פתרון נאות במסגרת שיטת המכירה הנוכחית. ועכשיו לעניין טענתי בדבר הליקוי השורשי בעבירת "מרמה" בעניין עבודות סמינר. "מירמה" לא דומה כלל לעבירת "גניבה" (למרות שאיכשהו טענת שזה "אותו הדבר"). לדעתי עבירת מירמה היא ברובד עמוק יותר של האישיות. עבירת מירמה יש אצל מי שאצלו הגבול בין "אמת" ל"שקר" מטושטשים. לדעתי, מי שמרמה (בעניין משמעותי) לוקה "בשיפוט המציאות" באופן רוחבי: הוא לא מרמה רק בעניין אחד הוא ירמה בכל עניין שבו הפיקוח עליו לא הדוק, הוא גם יטה לרמות את עצמו. במילים אחרות — ברוב המקרים מי שמרמה בעניין משמעותי לא מבדיל היטב בין אמת לשקר או חושב שההבדל הזה כפוף למניפולציות. לעומתו "גנב" ובמיוחד "גנב לייט" יש לו שיפוט נכון של המציאות, לכן הוא מסוגל מבחינת התפיסה לתחום בין מה שלגיטימי לגנוב ( לדעתו) ובין מה שלא לגיטימי לגנוב. כל זאת אינו נוגע ל"שקר לבן". שקר לבן זו שיטה לעקיפת אי נעימות במצבים בהם אמירת האמת מעוררת קונפליקטים לא נעימים, במצבים אילו אמירת אמת לא מועילה לאף אחד. טוב. אמרתי שאיני רוצה לנתח מה ההבדל בין מרמה לבין גניבה לייט בתוכן פירטי ובכל זאת עשיתי כאן ניתוח חלקי (היה אצלי ברקע כאשר הגבתי). לא רוצה להמשיך בניתוח מעבר למה שאמרתי. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |