בתשובה להיא, 01/01/14 11:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מבין שיש כאן בעיה, אבל את מציינת בעיה ברמת המוסד (האקדמי) ולא ברמת הסטודנט היחיד. קשה לי לבוא בטענות לסטודנט שמוריד מאמר שמופיע באתר הקורס - אין לו שום סיבה להניח שזה חומר לא חוקי וכו'. ודרך אגב, בתור מי שנהנה כחובב מדפי הרצאות (Lecture notes) שמצאתי באתרים אוניברסיטאיים כאלה ואחרים, לא חשבתי שיש בעייה אם זה - בשביל זה המרצים שמו אותם שם, לא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבינה שלא הבהרתי את כוונתי בצורה מספקת. גם בעיני הדילמה היא לא בתחומו של הסטודנט (אם כי אין סיבה שסטונדט לא יקלוט שמדובר בהפרה די ברורה של מה שקרוי זכויות יוצרים, היות שהוא יודע לקרוא, וברגע שהוא פותח ספר, הוא יכול למצוא את זכויות היוצרים המופיעות בראשיתו - ''אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם... וכו'''). כל מה שהתכוונתי לאמר, זה שפרקטיקות פיראטיות משולבות בהתנהלות היומיומית במוסדות האקדמיים. וההבדל בעיני הוא לא גדול, אם הצוות האקדמי מעמיד מקראות ועותקים לרשותם של הסטודנטים, או שולח אותם לאתר אותם בעצמו בספריה, היכן שמספרן של מכונות הצילום עולה על מספר העותקים המקוריים של המקורות המבוקשים. מי שנלחם בתופעות הללו אגב, לא יהיו בדרך כלל היוצרים, אלא בעלי זכויות היוצרים - הוצאות לאור וחברות הפצה. אודה ואתוודה, אני לא יודעת מה זה בדיוק מדפי הרצאות. אם מדובר בעותקים של טקסטים שפורסמו בספרים וכתבי עט, אז אכן מדובר בהפרה של זכויות יוצרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאן לא עניין של פיראטיות ולא הפרה של החוק. חוק זכויות יוצרים מסייג במפורש, ומתיר מטעמים אקדמיים להעתיק1. 1 "...כל טיפול הוגן ביצירה לשם לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה או תמצית עיתונאית" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסייג הוא לצורך מחקר של היצירה. לאו דווקא שימוש ביצירה לצורכי מחקר אקדמי באופן כללי. אבל מדבריך עולה רעיון שבוודאי אינו מקורי במיוחד: בואו ונפתח חוג לקולנוע שידון במגוון יצירות. את היצירות יותר למשתמשים להוריד לשם לימוד עצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כן. זו גם התשובה המוכנה בפי לכל מקרה שלא יהיה. רק שאם זה היה כל כך פשוט, נדמה לי שהאוניברסיטה העברית לא היתה נדרשת להליך גישור ומשלמת 300,000 שקל: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהם היו זוכים במשפט, אבל העדיפו להתפשר (ובעיקר לקבל גושפנקא להמשיך להנגיש מאמרים ועד 20% מכל ספר עד 2017). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל סמך מה אתה מניח שהם היו זוכים במשפט? כי אם זה המצב, האוניברסיטה העברית חילקה לתובעות כמה מתנות ייקרות ערך: גם כסף, גם החלטה תקדימית שמכירה בצדקתן הבסיסית וגם את הזכות להתמקח שנית בעוד ארבע שנים. אם "אין כאן לא עניין של פיראטיות ולא הפרה של החוק", מה פתאום הם צריכים לקבל גושפנקא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על סמך החוק (והעדר תקדימים המחייבים את האוניברסיטה לשלם תגמולים על העתקה למקראות). אין בפשרה הזו שום החלטה תקדימית, האוניברסיטה טוענת ל''כמחווה של רצון טוב ולפנים משורת הדין.'' |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |