|
||||
|
||||
זה בדיוק מזכיר לי משהו שרציתי לספר. לפני כחודשיים נכחתי בהרצאה של פרופ' רמי רחמימוב, מי שהיה בעבר יו"ר המועצה לניסויים בבעלי-חיים. ההרצאה עסקה בניסויים בבעלי-חיים והתקיימה באוניברסיטה העברית. כשהציג פרופ' רחמימוב את סדר היום המתוכנן של הרצאתו בפני הנוכחים, ביקשו ממנו כמה מהם (בחיי שלא אני) שיסקור בקצרה גם את נושא החלופות שבהן אפשר להשתמש בחלק מהניסויים במקום להשתמש בחיות מעבדה. פרופ' רחמימוב הודיע שישמח לעשות זאת בחלקה האחרון של ההרצאה. השליש הראשון של ההרצאה הוקדש להקראה של קטעים נבחרים מחוקי הוויויסקציה בממשלת גרמניה בשנות העשרים של המאה הקודמת (בגדר "תראו מי היה זה שאסר על ניסויים בבעלי-חיים", טענה שלגבי גרמניה הנאצית אינה נכונה מבחינה עובדתית, אגב), וכן של ציטוטים נטולי מקור שנשמעו כביכול ע"י נציגי ארגונים למען בעלי-חיים בחו"ל ואשר הופרכו בעוז ובנחישות ע"י המרצה. בשליש השני של ההרצאה הוצגו כל מיני טבלאות עם סטטיסטיקות שונות וכן עוד מבחר של ציטוטים, אך הפעם מתוך הנהלים שפרסמה המועצה בנוגע לתנאי החזקת חיות מעבדה והדרכים המומלצות להקטנת סבלן. בשאר הזמן שמענו אנקדוטות מהימים בהם היה פרופ' רחמימוב יו"ר המועצה, כמו למשל כיצד הוא אישר לחברת קוסמטיקה מסוימת בישראל לבדוק שמן שיזוף חדש על ארנבות, כי לאחר דיונים ארוכים הוחלט ששמן שיזוף הוא מוצר בריאותי ולא מוצר של קוסמטיקה. כצפוי, הזמן שהוקצב להרצאה הסתיים מבלי שנושא החלופות עלה, ופרופ' רחמימוב הביע צער רב על כך אך אפילו לא חלם לרגע להאריך את הרצאתו בעוד חמש או עשר דקות כדי לומר גם כמה מלים בנושא זה. זה היה לפני כחודשיים. אתמול התקיים כנס בנושא "היבטים אתיים של הקשר בין אנשים לבעלי-חיים" באוניברסיטת ת"א, ובמסגרתו העבירה ד"ר זלינה בן-גרשון, סגנית יו"ר המועצה בהווה, מצגת על פעילות המועצה לניסויים בבעלי-חיים. שוב זכינו לראות את הטבלאות המוכרות, שוב שמענו עד כמה מצבנו טוב (או לפחות לא מאד בולט לרעה) יחסית למדינות האחרות, ושוב שמענו את נהלי המועצה המפורסמים (שפורסמו, כזכור, רק כשש שנים לאחר שקמה המועצה, בעקבות פסיקת בג"צ בנושא). כשהסתיימה המצגת והגיע שלב השאלות, קם מן הקהל עו"ד אהוד פלג, חבר המועצה לניסויים בבעלי-חיים בעצמו (מטעם ארגון "נח", ארגון הגג של העמותות למען בעלי-חיים בישראל), ושאל את הד"ר בן-גרשון שתי שאלות. האחת, מדוע פועלת המועצה כנגד שקיפות בנושא הניסויים בבעלי-חיים ולגבי פעילות המועצה עצמה, דבר המתבטא למשל בכך שאנשיה מסתירים מהציבור את הפרוטוקולים של ישיבות המועצה (הציבורית!) ומנסים לסלק משורותיה את חבר המועצה דרור סלעי משום שהוא מתעקש להקליט את דיוניה, והשאלה השניה, כיצד מסבירה הד"ר בן-גרשון את העובדה שהמועצה לניסויים בבעלי-חיים פועלת כבר כשבע שנים, אך טרם נערך בה ולו דיון ממצה אחד בנושא השימוש בחלופות גם בישראל. הד"ר בן-גרשון אמרה שהיא מאד שמחה על השאלות, אך בטרם תענה עליהן היא מבקשת להתייחס למשהו שנאמר קודם ע"י אחד מהמשתתפים האחרים בדיון. לאחר שהיא עשתה זאת כדרכה באריכות ובפרוטרוט, מה שכמובן הסיט את הדיון לנושאים אחרים, שוב תם הזמן שהוקצב לפאנל ושתי השאלות של עו"ד פלג לא זכו למענה. אז כן, למרות כל הכתבות בטלוויזיה ובעיתונים ולמרות הסערה הציבורית שקמה בעקבותיהן, אלה הם פני הדברים נכון להיום. כל שנותר הוא לקוות שאחת או יותר מהצעות החוק החדשות המונחות כעת על שולחן הכנסת, ואשר מכילות בין השאר רפורמות משמעותיות בנושא הפיקוח והשקיפות, תיכנסנה לתוקף בחודשים הקרובים על אפם ועל חמתם של אלה שמציגים כל יוזמה לשינוי החוק כאילו מדובר במכת מוות למדע ולרפואה בישראל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |