בתשובה להאייל האלמוני, 25/03/02 17:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
באמת זה מה שביבי אמר? לא ידעתי. בפולחן אישיות הכוונה ליצירת תמונה המעוותת את המציאות עד כדי כך, שאדם בעל עבר רצחני עשיר במיוחד כלפי נשים וילדים, ותוך כדי שהוא מסית את עמו לשינאה באמצעות מערכת תעמולה עניפה, זוכה בפרס נובל לשלום. בהעלמת מידע על כוונות למלחמה הכוונה היא, לצבירת נשק בכמויות אדירות, הרבה מעבר למה שהיה דרוש למשטרה הפלסטינית במסגרת ההסכמים, ותעמולה המטיפה למלחמה. ערפת הכין את עמו למלחמה גם מהבחינה הפיזית וגם מהבחינה המנטלית. אם פניו היו לשלום, הוא אמור היה לעשות את ההיפך הגמור, כלומר לדאוג שנשק יהיה קיים רק לצורך שליטה פנימית, ולהכין את דעת הקהל הפלסטינית לויתורים, ממש כפי שעשתה התשקורת הישראלית. אלו היו העובדות. התשקורת הישראלית בחרה להמעיט בהצגת עובדות אילו ולעיתים אף להתעלם מהן לחלוטין, ולעומת זאת להדגיש תאוריות מופרחות מהסוג של "אויבי השלום", "קורבנות השלום" וכיו"ב. בדיוק כך מנעה התשקורת מהציבור את חופש המידע ומנעה מאזרחי ישראל את היכולת לבחור נכון בהתאם למציאות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להיות מנהיג ארגון חבלה כדי לזכות בפרס נובל לשלום. מספיק גם לפעמים להיות שר הגנה, ע"ע הנרי קיסינג'ר. מצד שני, מפליאה אותי כל פעם מחדש התמימות של האנשים (או של האיילים האלמוניים) שלא מבינים שפרס נובל לשלום (ולא רק הוא) זה מקסימום תחרות פופולריות, לא הרבה יותר מזה. ורק למען הצדק ההיסטורי, בשנים 1993-1994 ערפאת לא קרא לעלות עם מיליון שהידים לירושלים. תקופת ההקצנה האיסלמית שלו באה הרבה אחרי ונמשכת עד היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפשר גם להיות שניהם, ע''ע הנרי קיסינג'ר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכרוני בוגד בי. האם היה קיסינג'ר שר הגנה או מזכיר המדינה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר המדינה של ניקסון, זכה בפרס נובל לשלום ב-1973 על תפקידו בהשגת הסכם הפסקת האש בצפון ויטנאם. כמו כן, היה אחראי, ויזם רעיונית, פשעי מלחמה רבים בצ. ויטנאם, קמבודיה ושאר מקומות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תחרות פופולריות" - הוא שאמרתי. קבלת פרס הנובל היתה מחד גיסא שיא מאוד מסוים המעיד על אותו פולחן האישיות שהשיג לחתן את הפופולריות הדרושה, ומאידך גיסא שימש נדבך חשוב בפולחן זה, שזכה לשת"פ מלא מהתשקורת הישראלית. מתי החלה "תקופת ההקצנה האסלמית של ערפת", לשיטתך? עד כמה שידוע לי, ההסתה היתה חלק בלתי נפרד משלטונו של ערפת מהרגע בוא נאם את נאום הבכורה בעזה ביוני 94. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תבדקו את כל הזוכים בפרס נובל לשלום - רובם לא היו ראויים, חלקם אנשי דמים, חלקם מייצגים ארגונים ריאקצוניים (האם תרזה ?) או חסרי כל קשר לשלום (ארגון האו"ם ושלוחותיו), או סתם אנשים שהצליחו להשיג הסכם שלא החזיק מים. בין הבודדים שמצאתי ראויים - "רופאים ללא גבולות". הפרס הזה פשוט ציני ומיותר ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 12194 (ותודה לאייל שהביאני עד לשם). בפעם הבאה: מי בכלל טבע את המושג(?) "ססססמול". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשוט לא נכון. את המונח ''קרבנות השלום'' טבע העיתונאי נחום ברנע (שבנו, אגב, נהרג בפיגוע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא זוכר מקרים רבים בכתבות בעיתון על הכנות לכניסה שמבצע צה''ל. על אגירת כלי נשק של הפלסטינים לעימות קרב. ועל עימות שצפוי לפרוץ בשטח. ושמעתי זאת אינספור פעמים במשך כשנה לפני שפרצה המלחמה הנוכחית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |