 |
|
 |
||
|
||||
 |
הגדרתי למה הוא דבר חי היא כזאת : רמת הדמיון לאדם. הגדרה זאת היא הגדרה של ספקטרום. למשל : ג'וק פחות חי מבנאדם וג'וק יותר חי מאבן. חמור יותר חי מפרד (בשל חוסר יכולתו של הפרד להתרבות) אבל ההבדל שואף לאפס. החמור והפרד, שניהם מספיק דומים לנו על מנת להחשב כחיים. זבוב הוא עדיין יותר חי ממחשב, למרות שמורכבות השני עולה (או יכולה לעלות) על הראשון. עם כל ההבדל בין זבוב לאדם, עדיין יש דמיון רב. הגן אשר אחראי על בניית השלד שלנו, למשל, זהה לחלוטין לגן אשר אחראי על האקסטרה-סקלטון של הזבוב וזאת סתם דוגמא. אנו יכולים להציב את הגבול במקום שרירותי (על פי החלטה ערכית) ולקבוע מתי משהו הוא *חי מספיק* על מנת להחשב כחי. כאשר משהו הוא כה רחוק מאיתנו, כמו אבן, אנו לא מסוגלים להזדהות איתו בשום צורה ולכן מגדירים אותו כלא חי = דומם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הנסיון לפיתרון יפה אך בעייתי, באינטואיציה אני מסכים אני חושב שהוא מאד קל לעיכול, אלא שיש בו שתי בעיות: (1) איך תמדוד דומה? עפ"י איזה פרמטר תמדוד את הדמיון בין פרט א' לב'? לדוגמא גליל עץ בצבע כחול מושווה ל: א-מולקולה בצורת גליל (זהות בצורה) ב-מלבן כחול מברזל (זהות בצבע ובהיטל המלבני) ג-כדור אדום מעץ (זהות בחומר ובהיטל העגול) (2) האין אתה מגביל את עצמך מאד לדברים להם הורגלת? אם יבוא מחר לפתח ביתך חייזר עם שני ראשים ומטען גנטי המבוסס על קומבינציה של אטומי ניקל ומגנזיום, ויבקש כוס סוכר, האם תחליט כי הוא זר מכדי להיות חי? אם זאת אני חושב ששיטתך טובה לעניין אחר, עניין המוסר, לפי דעתי אמות המוסר תלויות במידת הקירבה אותה אתה רוחש לזולתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעייתי לא פחות מאשר רעיונך (אם כי רעיונך הוצג בכשרון רב יותר במאמר המצויין אותו כתבת). הקושי למדוד מורכבות הוא מספיק בעייתי. "דומה" מורכב מדברים רבים שעוד יש להגדירם והשארתי אותו מעורפל במכוון. אם נתאר את מרחב הדמיון כמרחב אוקלידי n מימדי אז אחד מהצירים יהיה הציר אותו אתה מציע : "מורכבות". (על פי איזה פרמטר תמדוד מורכבות?). צירים נוספים יהיו צורה, מבנה, התנהגות, חומר, פונקציונליות ועוד רבים אותם צריך לנסח באופן מדוייק יותר. רמת הדמיון תהיה אורך הוקטור. כאשר אורך הוקטור של האדם הוא 0. וקטור ארוך יותר=דומם יותר. וקטור קצר יותר=חי יותר. לאותו חיזר כנראה שאני אדביק תוית של יצור חי. יש לו אומנם שני ראשים, אבל עצם העובדה שיש לו ראש כבר מקצרת לו את הוקטור (על אחד הצירים, לא יודע איזה). הוא מבקש סוכר ? יש לו ערך קטן יותר על וקטור הדמיון הסוציאלי. הוא עשוי מניקל ומגנזיום ? הוא אולי יקבל ערך גבוה יותר על ציר החומר אך כנראה שהדבר לא ירחיק אותו ממני מספיק על מנת שאכנהו דומם. הוקטור שלו כנראה לא יעבור את גבול החיים השרירותי אותו קבעתי. מה מורכב יותר לדעתך, גרף של עקומת מנדלברוט או האדם ? אני חושב ששיטתי טובה ליותר מאשר לעניין המוסריות. המדע אותו אנו מכירים הוא מדע *אנושי* ואי אפשר להוציא אותו מהקונטקסט ונק' המבט האנושית. כמובן שאפשר לטעון שהפרמטרים אותם אנו קובעים הם אובייקטיבים והם לא תלויים בתודעה שלנו, אבל אז כבר מדובר באמונה, לא במדע (מעין דת דטרמיניסטית כזאת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר למדידת מורכבות, הדרך הסבירה לעשות זאת היא לספור כמה סיביות מידע נדרשות לתאור האובייקט. במובן הזה, עקומת מנדלברוט היא עצם פשוט ביותר (אפשר לתאר אותה, על קרבה וכרעיה, בנוסחה אחת). המדד הזה, כמובן, תלוי בשפה שבה משתמשים כדי לתאר עצמים (יותר קל לתאר את עקומת מנדלברוט בעברית או באנגלית מאשר בארמית; וקל עוד יותר לתאר אותה בויז'ואל C), אבל היחס בין אורכי התיאורים, המחיר שמשלמים כדי לעבור משפה אחת לאחרת, הוא קבוע. מנקודת המבט הזו, ברור שתא (חי או צומח) הוא מורכב יותר מכל מכונה מעשה ידי אדם. יתרון נוסף: לאחר שנקבעה השפה, המורכבות היא מספר חד-ממדי (במרחב רב-ממדי לא תמיד ניתן להכריע מי יותר מסובך). מצד שני הקשר בין מורכבות לחיים לא כל-כך ברור לי: גופת יונק בת יומיים היא מורכבת יותר מאשר חד-תא חי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |