|
אתה טועה לחלוטין. לפני שנה-שנתיים כבר התווכחת אתי בעניין זה, טעית אז ואתה ממשיך להחזיק בדעה המוטעית. אפרט בהמשך מה היה המצב הנכון. הפירוט לקוח בעיקר ממה שנאמר בספר "חיידקים, רובים, פלדה", הנאמר שם תואם מידע מקוצר שמופיע במקומות אחרים.
טענת לפני שנתיים את הטענה המוטעית הזו (שהנגרואידים היו רוב בשטח שעליו הוקמה דרום אפריקה). לא זוכר אם השבתי לך בקיצור שאתה טועה או הרחבתי את הדיבור. אני מניח שעניתי לך לפחות בקיצור את מה שאמר לך עכשיו הגולש "האלמוני המזוהה". דהיינו: מי שגרו באיזור ( בעיקר נדדו שם) היו בעיקר הקוהיסיאנים, שידועים גם בשם "בושמנים".
באיזור של דרום אפריקה היו כנראה גם קצת הוטנטוטים. הקוהיסיאנים בוודאות אינם נגרואידים, הם הלכו והתמעטו, לא הייתה להם השפעה על הפיכת דרום אפריקה ממדינה לבנה למדינה שחורה-נגרואידית. ההוטנטוטים, גם הם גזע ניכחד, גם כן לא נגרואידים. בכל מקרה ההוטנטוטים היו בתהליך הכחדה מתקדם כבר אז לכן אין צורך לספור אותם בקשר לשינויים הדמוגרפיים של דרום אפריקה.
האיזור שעליו הוקמה דרום אפריקה (שלב המושבות האירופאיות הניפרדות, שאחר כך התמזגו למדינת דרום אפריקה) הייתה איזור _נקי לגמרי_ מנגרואידים. בניגוד גמור לטענתך. בשלב מאוחר מאוד, הרבה זמן לאחר הקמתה, דרום אפריקה השתלטה על איזורים מצפון לה. נדמה לי שזו הייתה מלחמה להשתלטות על מחצבים נוספים וכן חיסול חשבונות היסטוריים עם שבטי הזולו. אבל — לאירוע כיבוש זה לא הייתה השפעה דמוגרפית משמעותית על הרכב האוכלוסין של דרום אפריקה, שכן האיזור שניכבש היה דל אוכלוסין (דל אוכלוסין יחסית לריכוזי אוכלוסין של דרום אפריקה).
הקוהיסנים הם גזע ניכחד שהיה בעבר _הרוב_ באפריקה מדרום לסהרה, עד לפני 800 שנה בקירוב אם איני טועה . היו אז ריכוזי נגרואידים במזרח אפריקה ובמערב אפריקה. בין השאר, היה שבט לא הכי גדול במזרח אפריקה (בקמרון נדמה לי) שנקרא שבט בנטו. שבט הבנטו הצליח לפתח חקלאות צמחית מודרנית ומוצלחת שהתאימה לכל אפריקה מצפון לקוו המשווה. זו חקלאות שלגמרי אינה מתאימה לאפריקה מדרום לקוו המשווה, בגלל חילופי מועדי עונות (מדרום לקוו המשווה יש חורף ביוני וקיץ בדצמבר ). החקלאות הצמחית של שבט הבנטו הייתה כל כך מוצלחת עד שהם צברו כוח רב והתפשטו בכל איזורי אפריקה בהם היו הקוהיסנים (גם השתלטו על שטחים של שבטים נגרואידים אחרים).
הכלכלה של הקוהיסיאנים הייתה בעיקר כלכלת ציידים-לקטים, אולי גם קצת גידול עדרים. זו הייתה כלכלה חלשה מאוד בהשוואה לכלכלה הצמחית של הבנטו, לכן הקוהיסיאנים נהדפו ממקום למקום על ידי הבנטו. מאיפה הם לא נהדפו ? בדיוק מהמקומות מדרום לקוו המשווה בהם הכלכלה הצמחית של הבנטו ניכשלה. איזור דרום אפריקה היא הנישה העיקרית שאליה נדחקו הקוהיסיאנים, הנגרואידים בכלל ושבטי הבנטו בפרט לא התיישבו בדרום אפריקה בגלל כשלון החקלאות של הבנטו באיזור זה ובגלל כשלון כל השיטות של חקלאות צמחית נגרואידית (כל הצורות של חקלאות צמחית נגרואידית כשלו מדרום לקוו המשווה).
כאשר הוקמו מושבות אירופאיות בדרום אפריקה, הם השתמשו בחקלאות צמחית שונה לגמרי מזו של הבנטו ושאר הנגרואידים. החקלאות הצמחית של המושבות האירופאיות הצליחה באפריקה מדרום לקוו המשווה. יתכן שלצורך החקלאות הזו האירופאים ייבאו פועלים נגרואידים מהסביבה, אבל הפועלים הנגרואידים בוודאי לא היו ילידי המקום. עוד לפני המושבות האירופאיות החקלאיות הייתה קיימת המושבה של כף התקווה הטובה (נקראה קייפטאון או מושבת הכתר). קייפטאון הוקמה בעיקר כתחנת ביניים לאוניות שעברו באיזור.
יתכן שהמושבות האירופאיות החקלאיות שהזכרתי למעלה נועדו לשפר את השירותים של קייפטאון, על ידי אספקת מזון טרי לאוניות שעגנו שם. לא זוכר בדיוק, אבל נדמה לי שזה היה התהליך בשלב הראשון של של הקמת מושבות חקלאיות בדרום אפריקה.
בשלב מאוחר הרבה יותר התגלו מחצבים חשובים בשטח של דרום אפריקה. על רקע גילוי המחצבים פרצו מלחמות בין המושבות האירופאיות, המלחמות הסתיימו לבסוף במיזוג כל המושבות האירופאיות למדינה אחת: מדינת דרום אפריקה. בשלב זה הכלכלה של דרום אפריקה הוסבה בעיקר לכלכלה של כריית מחצבים ואולי גם עיבוד חלק מהם. בשלב זה הכלכלה של דרום אפריקה ניזקקה להרבה כוח אדם זול שמוכן לעבודה פיזית. רוב כוח האדם שיובא לדרום אפריקה היה של נגרואידים מאיזורים שסמוכים לדרום אפריקה, יתכן שיובאו גם הודים ומדגסקרים ועוד עובדים ממרחקים, אבל הרוב היו נגרואידים.
(יתכן שעובדים זרים מהודו ומדגסקר ועוד מקומות מרוחקים הובאו כבר בשלבים המוקדמים של מושבות דרום אפריקה, למשל יתכן שיובאו עובדי ספנות לקייפטאון.בכל אופן, מספרם של העובדים הזרים מחוץ לאפריקה היה מוגבל והם לא השפיעו הרבה על הדמוגרפיה בשלבי התפוררות המדינה הלבנה. יתכן שחלק מעובדים זרים התבולל לתוך האוכלוסיה הנגרואידית; אבל, כפי שקל לראות מתווי הפנים של השחורים בדרום אפריקה, לא היה לעובדים זרים אילו השפעה דמוגרפית, הם היו מיעוט בטל.)
כאמור למעלה, בשלב מאוחר יותר דרום אפריקה השתלטה על איזורים צפוניים לה שהיו בהם מחצבים נוספים. אבל האוכלוסיה הנגרואידית באותם איזורים הייתה דלילה, לכן הכיבוש הנוסף לא שינה את המאזן הדמוגרפי בדרום אפריקה. מה ששינה את המאזן הדמוגרפי בדרום אפריקה, מארץ של לבנים לארץ של נגרואידים, היה יבוא מסיבי של עובדים זרים נגרואידים לכלכלה הדרום אפריקאית.
לגבי המצב הדמוגרפי בדרום אפריקה, בעיקר השפעת החקלאות על שבטי הבנטו והקוהיסיאנים תוכל לקרוא באריכות בספר "חיידקים, רובים, פלדה". הצגת עניינים מקוצרת לעניין זה תוכל למצוא כאן he.wikipedia.org/wiki/בושמנים
|
|