|
אם זה עוזר, כבר נסוגתי חלקית מדבריי לגבי הרציונליות ואף אסוג עכשיו עוד קצת: בצד של תומכי קליטת הפליטים צורמים לי הטיעונים הרגשיים והדמגוגיים: ההשוואה לשואה, וכן האיסור-לכאורה לדון ולהעלות שאלות בנושא הפליטים, החיוב לקבל כל דבר שהפעילים מוסרים פן ניחשד מיידית כנאצים ודוק של סלידה יהיה משוך מעתה על התנהלנו החברתית כולה.
פחות מפריעים לי דבריה של מירי רגב על "סרטן" וכולי (למרות שהם כמובן בעייתיים), אולי מפני שאני מראש לא רואה עצמי במחנה שלה, פחות נחשפת למשנה המורכבת שלה ושל אנשיה, אולי מפני שהגברת כבר מוכרת לי ככלי שאינו מלא חוכמה. ואולי מפני שלא יקרה כלום אם אכתוב דברים כאלה עליה. במחנה השני, לעומת זאת, יש לי ידידים ומכרים רבים.
|
|