בתשובה לירון, 25/12/13 17:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בלי להכנס לעבי הקורה, ההסכמה, או חציה ש"סקאלות התועלת ההשרדותיות כמו בריאות טובה מחולי, עושר יותר טוב מעוני, בטחון טוב מחוסר בטחון מקובלות על הכל" היא רק החלק הקל של העניין. השאלה הקשה היא שאלת המשקל היחסי שלהן, או ההיררכיה ביניהן (ובין אחרות שלא הזכרת ברשימה). האם ניתן להצדיק את ההיררכיה הזאת (שהיא עניין אישי) באופן רציונלי? מסופקני. אפילו העקרון שרובנו מסכימים שהוא העקרון הראשוני, "חיי טובים ממותי", לא תמיד מבטל עקרונות אחרים כמו "צריך להציל תינוק מבניין בוער" (טוב, זה לא ממש העקרון, אבל אני בטוח שעניין מובן). בעניינים קצת פחות פומפוזיים, העקרון "צריך להיות אזרח טוב" מקובל על הרבה אנשים, וכמוהו גם העקרון "צריך לדאוג לרווחת בני משפחתך", אבל כשאתה צריך להחליט אם להעלים קצת מס הכנסה כדי לקנות תרופה מצילת חיים לילדיך, או כדי לקנות להם שוקולד, או כדי לשלוח פרחים לאשתך - מה שקובע הוא ההיררכיה. והיא, כאמור, גם אישית וגם קשה להצדקה רציונלית (עובדה, אנשים רציונליים בוחרים אחרת). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שמדובר בהירארכיה או במשקלות (זו לא בעיה בתכנות לינארי). אנחנו עומדים בפני מצב שמחייב הכרעה. לא תמיד אנחנו מודעים לסיכויים ולסיכונים, ולכן כדאי להתייעץ ולהבין ככל האפשר. בסופו של דבר, לאור המידע שיש לנו, והנסיון הכולל שלנו אנחנו מנסים לנחש את סבירות התוצאות השונות, ולחוש אינטואיטיבית האם הכוחות שאומרים כדאי חזקים מהכוחות שאומרים לא כדאי. אנשים אמוניים יהיו מחוייבים יותר ל''מעשה הנכון'', כלומר הציווי המוסרי ישתתף בקביעת שקול הכוחות. אבל זו לא חובה לדעתי. אני חושב שהמרכיב האינטואיטיבי יכול בהחלט להיות אומדן נלמד. אני לא ידוע עד כמה עקבת, אבל קודם השוויתי את זה לזיהוי דיבור למשל. אתה לא יודע איך זה עובד, אבל זה לא אמוני ולא בלתי רציונלי. יכולים להיות כמובן כשלי חשיבה. מה שחשוב לי שכל המנגנון לא חייב להיות אמוני, וההחלטה הסופית יכולה להיות מושפעת מטיעונים רציונליים חיצוניים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |