|
||||
|
||||
טוב, אני יודע שהשאלה הצינית שלי לא ממש קשורה לטענות שירדן הציג במאמר שלו אבל בכל זאת (סליחה, אני פשוט חייב לעשות את זה): או, ירדן, בטח היה נפלא לשמוע את החריקות של הויניל, אה? |
|
||||
|
||||
אה, אני שמח שהעלית את הנושא. צירוף מקרים: בדיוק לפני יומיים לקחתי ממעבדת האלקטרוניקה הצנועה את הפטיפון הצנוע שלי, שהתגלה בחפירות הצלה בבית הורי, לאחר כשש שנים של בדידות. הרבה זמן חשבתי שאני אוותר עליו, ואקנה בדיסקים תחליפים למיטב מאוסף תקליטי הוויניל הלא עד-כדי-כך גדול שלי. דא עקא, לא כל כך מצאתי פתרון מה לעשות אז עם התקליטים עצמם, ששכנו תקועים במחנה פליטים, בארגז קרטון בארון. התברר לי שאין באפשרותי הרגשית לזרוק אותם, ואפילו לא למסור לאימוץ בחנות יד שניה. לאחר שקילת אפשרויות שונות (לזרוק את הוויניל, לשמור את העטיפות?) הבנתי שאין מנוס מקניית פטיפון (באינטרנט בטח אפשר להשיג), רק בשביל להפעיל אותו פעם בחודשיים, במקרה הטוב, עם תקליט שיכולתי לקנות בדיסק. נו מילא, אנחנו לא מדברים כאן על תחום שיפוטו של ההגיון. לשמחתי התברר כי הפטיפון הישן דנן עדיין לא אמר את מילתו האחרונה. 170 ש"ח שילמתי בשמחה רבה למעבדה המשתוממת, נטלתי את האפראט מתוח-האיברים, צהרתי אל ביתי, הצבתיו אחר כבוד על השולחן, חיברתי לאוזניות (במקום רמקולים - כך ביקשתי מהמעבדה), ושלפתי מנדנו את Rain Dogs של טום וייטס. ציפיתי להישטף בדמע וקסם. כה מתוקה האשליה, נוסטלגיה. מה שלחלוטין לא הייתי מוכן לו הוא הצליל. ארנון פלטי כתב את זה, שתי תגובות למעלה, אבל צריך לשמוע וויניל אחרי התרגלות לקומפקט דיסק, כדי לתפוס זאת באמת. וזה פטיפון פושטי, שמראשיתו היה חסר כל יומרה. לפחות לחלק מסוגי המוזיקה - בפרט, זו של טום וייטס - הצליל שלו עולה משמעותית על הדיגיטלי, ואפשר לשמוע את ההבדל גם באוזן בלתי מזויינת. צליל "חם" יותר, עשיר יותר, בעל "גוף" יותר - זה מתחיל להישמע כמו ביקורת יין. נכון, אחרי מסכת ההתעללויות שהוא עבר, ולמרות הרמונט, הוא עושה המון קרררככצצצים שלא זכורים לי מקודם. וכאן אני מגיע, סוף סוף, לתשובה לשאלתך - לא נפלא לשמוע את החריקות, אבל הן מחיר ראוי לצליל שכן נפלא לשמוע אותו. בהחלט. |
|
||||
|
||||
ואכן, ב"ריין דוגס", החריקות של הויניל צריכות להוסיף נופח מקסים משהו לשירים. (כמובן, שאני לא יכול לדעת את זה מכיוון שנולדתי בשנת 83' ועד מהרה התרגלתי לרעיון של דיסקים ומינידיסק). דרך אגב, מצאתי אוסף ענקי של תקליטים משובחים אצל ההורים שלי, אני מחפש פטיפון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |