בתשובה להפונז, 12/12/13 14:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. אתה לא לובש פרטיות, לא גר בה, לא נוסע בה. אפילו לא נהנה ממנה ישירות כמו מבידור, או סיפוק הסקרנות. הצורך בפרטיות היא אילוץ תרבותי, או עוד תעלול של הפסיכולוגיה האבולוציונית. אני באמת לא יודע. אנשים בהחלט מסוגלים לוותר על כמעט כל הפרטיות, למשל אם הם אנשי צוות בצוללת או בטנק. תשווה בבקשה פרטיות וצניעות. החרדים מסתירים ככה וככה, אנחנו מסתירים ככה, ויש (או היו) שבטים שלא מסתירים כמעט כלום. 2. הנקודה הלכאורה חזקה שלך היא שסודיות משמשת מוצר הון. חברות משלמות כדי לשמור סודיות, מפני שהסודיות היא תנאי שמאפשר את הפעילות העיסקית שלהן. הבעיה היא שסודות מסחריים ופרטיות הם לא בדיוק אותו עניין, לפחות לא מבחינה רגשית. אישית אני בכלל לא בטוח שסודיות בתחום העיסקי היא באמת חיונית לחיים כלכליים יעילים בהנחה שיש לרשותנו טכנולוגית הנגשת מידע יעילה. נניח שעל כוכב לכת רחוק יש יצורים תבוניים טלפתיים. אין אצלם סודות. האם הם לא יכולים להתארגן כחברה ולא יכולים לקיים פעילות כלכלית? נכון, יתכן שיסבלו מבעיית המרעה השותף בתחום המחקר והפיתוח, אבל מצד שני יהיה להם סיעור מוחות אינטנסיבי הרבה יותר מאשר לחברה שלנו, ויחסכו לעצמם את כל שאר עלויות השוק1 (שיווק, חקר שווקים, ניהול מוניטין). בכל אופן, כפי שאמרתי סודיות היא לא בדיוק פרטיות. אנחנו מוטרדים מאבדן הפרטיות ולא מזכויות סודיות של חברות מסחריות. 1 יתכן שלא תהיה לטלפתים כלכלת שוק בכלל - קשה להיות אנוכי ותחרותי בחברה שבה הכל גלוי ומקובלות חברתית היא המדד להצלחה. יתכן שחברה של טלפתים תטה להתנהלות הרמונית ולא תחרותית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה קצת טריקי, אני לא לובש פרטיות כמו שאני לא לובש בטחון אישי, לא גר בחופש ולא נוסע בשיוויון. ככה זה עם מושגים מופשטים. זה לא הופך את הצורך בהם לנחות. זה שאנשים מסוגלים לוותר על משהו זה לא אומר כלום. יש אנשים שחיים ללא יחסי מין, יש אנשים שחיים כעבדים, ויש אנשים שחיים ללא עין ימין. אז מה. וזה שתרבויות שונות שמות את הקווים האדומים שלהן במקומות שונים לא אומר שכל סולם הערכים הוא חסר משמעות. 2.דוגמת החברה הטלפתית היא אה ואף חשבתי עליה לגבי הדיון הזה. לדעתי אין לך (או לי או לכל אדם אחר) שום מושג מה זה אומר בכלל להיות חלק מחברה כזו. יש מצב שהחוויה הזו יותר דומה לחוויה של נמלה בקן נמלים מאשר של אדם תבוני ואינדיבידואלי. אחד הדברים העיקריים שמבדילים אותי ממך זה שאני - ואני בלבד (תודה לאל) - הצופה של המחשבות והרגשות שלי. לא ברור לי שזה לא ההבדל העיקרי. חברה שבה אני יכול לחוות את המחשבות שלך בדיוק כמוך, היא חברה שברמה מסוימת אין הבדל תודעתי-קוגניטיבי בין הפרטים שלה. אז כל אחד מאכלס גוף פיזי שונה? אז מה, לא ברור מה זה אומר בכלל. כל התיאור הזה היה בשביל לומר שהדוגמה הזאת בעצם חסרת משמעות כי היא רחוקה מדי מהחוויה האנושית, ולכן לא רלוונטית לדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה בעצם המחלוקת ביננו? אני טוען שפרטיות חשובה לי אבל אני לא יודע מדוע ותוהה האם היא אכן תהיה מועילה בעתיד, ואתה, מה אתה טוען? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני טוען שהיא חשובה, אבל כסוג של ערך אנושי בסיסי ולא כאיזה גחמה לא ברורה. היא מהווה חלק מהגבולות שמגדירים כל אחד מאיתנו בנפרד מרעהו, וודאי כחלק חשוב ממה שמגדיר את האינטראקציה בין אנשים. וכן שהיא מועילה, אפילו באספקט הכלכלי ולא רק ברמה הפסיכולוגית והרגשית. דוגמאות לתועלת הזאת פזורות לאורך הפתיל. יש לי הרגשה שכמו דברים אחרים (חופש, סקס, כסף), פרטיות היא מושג שאתה מבין את חשיבותו רק כשהוא ניטל ממך. ואז זה כמובן מאוחר מדי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |